הצלחה חסרת תקדים לעמותה לצמצום פערים חברתיים בסדנא "ממינוס לפלוס " בעיר יבנה

שחר סימנה

שחר סימנה חבר המועצה ויו"ר העמותה יורם מועלמי

כמאה איש השתתפו בסדנא שנערכה בעיר יבנה תחת הכותרת "ממינוס לפלוס " יוצאים לעצמאות כלכלית

את הסדנא שנערכה בשיתוף העמותה לצמצום פערים עם עיריית יבנה וחבר המועצה שחר סימנה ,הנחו יו"ר העמותה יורם מועלמי ואלון ביטון ראש צוות הבנקאות .על הארגון המופתי בהובלת יפה טבג'ה ראש מערך הסדנאות ביבנה

 

כ-100 תושבי העיר יבנה ,הצמאים להתנהלות כלכלית נכונה בשאיפה לצאת ממעגל ההלוואות והצורך העז לקבל כלים להתנהל נכון כלכלית כדי להתמודד עם יוקר המחייה הגיעו למפגש הראשון בתאריך 14.7 בו נאם יו"ר העמותה מר יורם מועלמי .בתחילת הכנס שודר פרק מהתכנית "מגש הכסף " שחשפה את קשרי ההון שלטון ,הכוחות שפועלים נגדנו ואת השליטה של בעלי האינטרסים בתקשורת ,ואת חוסר הנכונות של ערוצי הטלוויזיה לסקר בצורה מספקת את יוקר המחייה

הכוחות שפועלים  נגדנו

התושבים גילו כי בזמן שהם רואים תכניות ריאלטי כמו האח הגדול ,יוקר המחייה מאמיר ואף גוף תקשורת לא מוכן להתמודד עם בעלי האינטרסים .לשם כך הציע יו"ר העמותה לציבור שהגיע להיכנס לאתרי אינטרנט כלכליים וללמוד יותר את הנושאים הכלכליים ,מי מושך בחוטים ועוד .מועלמי הציע להשתמש בפייסבוק ככלי מחאה לחשיפת העוולות החברתיות ,כמו מחאות חברתיות שפורצות ברשת כמו מחאת החקלאים שנערכה לאחרונה וגרמה להוזלת מחירי הפירות וגם חשיפת קשרי הון שלטון

מועלמי

יו"ר העמותה יורם מועלמי מרצה בנושא ההלוואות וכרטיסי האשראי

במפגש הראשון ב 14.7 עלה נושא יוקר המחייה והציבור קיבל כלים להתמודד עם יוקר המחיה

כמו קנייה בתשלום אחד בכרטיס אשראי , יציאה מאזור הנוחות וקנייה בעיר הסמוכה ,קניית מותג פרטי שמוזילה את סל המזון ,הליכה לקניות עם רשימה וגם הצורך להיגמל מסיגריות, משקאות מתוקים שעלותם החודשית יכולה להגיע למאות שקלים עד אלף שקל בחודש

והכי חשוב הוא הצורך להיפרד מכל כרטיסי האשראי ולהישאר רק עם כרטיס אשראי אחד !!

גזור 1

Woman Cutting Her Credit Card

בנוסף לכך הציג יו"ר העמותה קטע ממגש הכסף בו רואים ש-5 חברות גדולות שולטות בשוק המזון ולכן הדרך לשבור את קרטל המזון הוא לקנות מיצרנים קטנים או מותג פרטי כמו של רשת שופרסל דיל

שוק המזון

במפגש השני בתאריך 21.7 עלה נושא ההלוואות ודחיפת האשראי והגידול העצום באשראי הצרכני שהגיע לממדים מפלצתיים של 156 מיליארד שקל .עלה נושא ההלוואות לכל מטרה שחייבות להדליק נורה אדומה אצל כל משק בית שהרי את ההלוואה נצטרך בסוף להחזיר

אלון ביטון ראש צוות הבנקאות הציע את הדברים הבאים :

1.לבטל את כל כרטיסי האשראי ולעבור לכרטיס DEBIT  בו החיוב מתבצע מיידית בחשבון

debit

2.את האוברדרפט (מינוס ) אנחנו נסגור ע"י תכנית עבודה שתכלול תקציב משפחתי ובו נצטרך לקצץ בהוצאות הבית ונגדיל הכנסות ע"י דברים שאנחנו טובים בהם כמו שיעורים פרטיים וגם האפשרות לבקש העלאת שכר ,שעות נוספות ,אחזקת רכב ועוד .כ-1000 שקל למשפחה בחודש חיסכון זה כמעט 12 אלף שקל בשנה

3.את ההלוואות שלקחנו מהבנק בריבית יקרה  6-7% אנחנו נחזיר ובמקומם ניקח הלוואה זולה מכסף שלנו שנמצא בקופות הגמל הפנסיה או קה"ש .דבר נוסף הוא האפשרות לקחת הלוואה ללא ריבית מהאגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית

http://www.israelfreeloan.org.il/

מינוס

4.לגבי נושא העמלות והריביות יש לאחד חשבונות לחשבון משותף אחד ,להצטרף למסלולי העמלות המוזלים ב 10 ₪ למסלול בסיסי ו-20 ₪ למסלול מורחב

בנוסף העמותה אירחה בכיר לשעבר באוצר ליאור תבורי שטען שאנחנו משלמים עד 3000 שקל בשנה עמלות וריביות עודפות לבנקים

אני ליאור ויפה

יפה טבג'ה ליאור תבורי מנכ"ל MYFEES  ויו"ר העמותה יורם מועלמי

 

הוא הציע להעלות חינם לאתר שלו MYFEES את תעודת הזהות הבנקאית של כל אחד ואחד מאיתנו שנמצאת באתר הבנק והוא ישווה ויבדוק אם יש לנו אפשרות לחסוך כסף והאם שילמנו יותר מדי לבנק

כתובת האתר באינטרנט : https://www.myfees.co.il/

במפגש השלישי ב 28.7 התארחו שני דוברים .חן אוברקוביץ יועץ כלכלי לתכנון פיננסי על העצמה כלכלית ,חשיבות החיסכון ותכנון תקציב משפחתי  והראל פרימק יו"ר צדק פיננסי בנושא הפנסיות ובטוחים

חן

חן אוברקוביץ בהעצמה כלכלית בפני תושבי העיר יבנה  28.7

 

חן אוברקוביץ פתח בנושא העצמה כלכלית והסביר שבכל נקודת זמן יש הזדמנויות אבל יש גם סיכונים .בצד ההזדמנויות יש את האפשרות להגדיל בכל רגע נתון את ההכנסות על ידי העצמה אישית .חן מאמין שלכל אדם יש פוטנציאל והוא טוב במשהו שיוכל לעזור לו להגדיל את ההכנסות .דוגמאות ? לתת שעורים  פרטיים ,אפיית עוגות אבל גם אפשר לבקש תוספת למשכורת או קה"ש או אחזקת רכב מוגדלת

בצד הסיכונים בכל רגע נתון צריכים להיערך לסיכון ולכן צריך לחסוך ולא חסרות דוגמאות : פיטורין ממקום העבודה ומשבר גיל ה 40 שדורש החלפת מקצוע ,מחלה קשה של אחד מבני הזוג ,גירושין ,מוות ,אבדן כושר עבודה .לכל אלו אנחנו צריכים להיערך

הראל

הראל פרימק יו"ר צדק פיננסי

 

הראל פרימק יו"ר צדק פיננסי נשא דברים בעניין הפנסיות וביטוחי המנהלים

פרימק ציין שדמי הניהול ברוב קופות הפנסיה מאוד גבוהים .הוא ציין שביטוח פנסיוני מבטח את העובדים לאירועים של פרישה פנסיה ונכות .ישנם מספר מכשירים פנסיונים בישראל .יש לדאוג שהחיסכון הפנסיוני ינוהל בדמי ניהול שלא יגזלו חלק משמעותי מהחיסכון .העצה הטובה ביותר לעובדים היא לפנות ליועצים פנסיונים אובייקטיביים

סיכום הסדנא ביבנה :

14072016

הציבור קיבל כלים להתמודדות עם יוקר המחייה אולם לכל תהליך דרושה מחויבות של כל המשפחה כולל שינוי הרגלי צריכה ,התנהלות נכונה מבחינה צרכנית ,הפסקת זלילת הלוואות כתחליף למינוס ועוד

יו"ר העמותה יורם מועלמי  ייתן ליווי אישי לכל משפחה שתרצה לצאת לעצמאות כלכלית ולהתנהלות כלכלית נכונה גם בנושא הדיור ,אם לקנות דירה, מה גובה המשכנתא שרצוי לקחת או האם להשכיר דירה

ניתן לפנות אליו בטלפון נייד 050-7841239 או במייל ymoalmy@gmail.com

תמונה משותפת

גדי טרקיי סגן יו"ר ,יפה טבג'ה ראש מערך סדנאות ,יו"ר העמותה יורם מועלמי ,אלון ביטון ראש צוות בנקאות

 

 

בקרוב נמשיך בסדנאות בעיר יבנה ואשדוד ונמשיך לעיר רחובות ובהמשך לכל רחבי הארץ וזאת לאחר מימון המונים .הסדנאות יהיו בתשלום סמלי בלבד !!

בועת האשראי במשק בשיא והעמותה לצמצום פערים פותחת בקמפיין נגד דחיפת הלוואות ללא מטרה ע"י הבנקים

140 מיליארד שקל זהו היקף ההלוואות והאשראי הצרכני נכון לסוף שנת 2015.זהו גידול חסר תקדים של 16% בשלוש השנים האחרונות מאז סוף 2012 אז עמד היקף האשראי הצרכני על 120 מיליארד שקל

הציבור הישראלי טובע בהלוואות .אם ניקח את הממוצע אז יוצא שכל משק בית ממוצע חייב לבנק 70 אלף שקל .בגלל הפערים הגדולים בין העשירונים מסתבר שהממוצע של האשראי הצרכני לכל משק בית כולל עסקים קטנים הוא גבוה בהרבה מ 70 אלף שקל ויכול להגיע לסכומים דמיוניים

ממה נובע הגידול חסר התקדים באשראי ? הנה מספר סיבות

1.יוקר המחיה ובעיקר יוקר מחירי הדיור -עליית מחירי הדיור בכמעט 100% ועליית מחירי השכירות השפיעה על יוקר המחיה ויותר זוגות צעירים ומשפחות לא מצליחים לגמור את החודש .הרבה זוגות צעירים נאלצו בגלל מחירי הדיור הגבוהים לגייס הון עצמי ע"י הלוואות כדי לגייס הון ראשוני הדרוש לקניית דירה .הם גייסו לשם כך את הוריהם ששעבדו את החסכונות שלהם בבנקים כנגד הלוואות לילדים וזאת במקום להתקומם נגד מחירי הדיור .כך התפתחה לה הבועה

2.דחיפת האשראי על ידי הבנקים -מאז מחאת 2011 מצאו הבנקים פוטנציאל חדש לשיווק ההלוואות והם הציבור הרחב ,הלקוחות הקטנים והעסקים הקטנים

מחאת 2011 חשפה את המחיקות הגדולות שעשו הבנקים לחברות הגדולות כמו נוחי דנקנר ,לב לבייב יצחק תשובה ואחרים .הביקורת גברה ויש יותר פיקוח של הציבור והתקשורת על מהלכים של הבנקים

על כן במהלך חכם החליטו הבנקים "להתלבש" על הלקוחות הקטנים .הפיתוי היה מושלם והציבור חסר יכולת להתנהלות כלכלית נכונה התחיל להתפתות

1

הלוואות ללא מטרה חייבות להדליק נורה אדומה !!

הריבית הנמוכה פיתתה את הציבור לקחת הלוואות מכל הבא ליד .וכך קוראים היום להלוואות בבנק לאומי לדוגמא :

1.הלוואה מיידית בקליק אחד

2.הלוואה בהחזר קבוע

3.הלוואה מובחרת

4.הלוואה לסגירת מינוס

5.הלוואה בכרטיס האשראי

6.הלוואה עם דחיית תשלום הקרן בחצי שנה

7.הלוואה לצורך שיפוץ דירה

8.הלוואה לצורך קניית רכב חדש

9.הלוואה לצורך הלוואה

בנק לאומי סוגי הלוואות

מתוך אתר האינטרנט של בנק לאומי -הלוואה שלא חייבים לא לוקחים !! הלוואה היא לא הסנגור של המינוס !!

בואו ניקח לדוגמא כיצד דוחפים הלוואות בבנק הפועלים :

1.אשראי ברגע

2.הלוואה רב ערוצית

3.מימון לרכב

בנק הפועלים סוגי הלוואות

הלוואה היא לא מוצר צריכה בסיסי !!

וכך התנפחה לה הבועה .הריצה אחרי הדירות ובנוסף העלייה ביוקר המחיה גררה ציבור שלם לצרוך הלוואות ללא אבחנה .הבנקים הצטרפו לחגיגה והתחילו לדחוף אשראי בכל מקום :

1.בכספומט

2.בהודעות SMS לטלפון הנייד

3.בפרסומת בטלוויזיה

4.בהקפצות של גוגל

5.בפייסבוק

הלוואות לכולם.jpg

בתור לכספומט הלוואות לכולם !! כל דכפין יתיי ויאכל  !!

שלא כמו פעם לא צריך להגיע לבנק ולחתום על מסמכים .הכל בטלפון .תוך 3 דקות ויש לך הלוואה בכל סכום שתבחר !!

כיצד מתחיל התהליך שבו הסתבך הציבור בהלוואות ?

ברור לכולם שבגלל עודף ההוצאות על ההכנסות , משקי הבית לא סוגרים את החודש ונאלצים להיכנס למינוס (אוברדרפט ) שהפך להיות קבוע .אבל כאן הייתה חייבת להידלק הנורה האדומה !!

האוברדרפט הוא כבר תמרור האזהרה של משק הבית שאנחנו נמצאים בעודף של הוצאות על הכנסות ועל כן יש צורך לעשות בדק בית היכן אפשר לקצץ בהוצאות והיכן ניתן להגדיל הכנסות

ניקח לדוגמא משק בית בו ההכנסות של בני הזוג מסתכמות ב 13 אלף שקל בחודש וההוצאות מסתכמות ב 15 אלף שקל .המשפחה מייצרת כל חודש גרעון של 2000 שקל דהיינו גרעון של 24 אלף שקל בשנה .דבר זה אמור לעשות חושבים כיצד לאזן בין ההוצאות להכנסות

האוברדרפט הוא דבר נפוץ וכמעט כל משק בית נמצא במינוס אולם כבר כאן צריך לעשות חושבים שהרי אם ניקח הלוואה הרי שנצטרך להחזיר אותה ,ואנחנו עדיין בגרעון של 2000 שקל בחודש .המינוס הוא דבר זמני שאמור לתת לנו מענה לזמן קצר עד שנאזן בין ההכנסות להוצאות

חלק  בעייתי בהתנהלות נובע משתי גורמים משמעותיים :

  1. הנטייה לצריכת יתר כמו לקנות את לדוגמא רכב חדש במקום רכב יד שנייה או לקנות את הטלפון הכי חדש והכי יקר במקום לקנות טלפון נייד ברמה אחת פחות כשהביצועים אל הטלפון כמעט אותו הדבר ויכולנו להסתפק בטלפון מהדור הקודם
  2. המחשבה לטווח קצר ולא לטווח הארוך .הציבור כבר הפסיק לחסוך כסף ואינו מספיק מחושב ואינו מתוכנן להוצאות בלתי צפויות .מהם הדברים הבלתי צפויים ? לא חסר דוגמאות?

-פיטורין ממקום העבודה וסיום תקופת  האבטלה ,קשיים במציאת עבודה חדשה

-הוצאות בלתי צפויות כמו טיפול רכב גדול ,טיפול שיניים גדול 

-מחלה קשה של אחד מבני הזוג או של אחד מבני המשפחה 

-הסתבכות כלכלית של העסק המשפחתי 

ואז הכל מתמוטט .הבנק דורש מהלקוח לפרוע את ההלוואה .ההלוואה היא מסמך משפטי מחייב ונותן כוח עצום לבנק במידה והלקוח לא עומד בתשלומים .הבנק מנסה לגבות את החוב ובמידה ולא מצליח לא מהסס לתפוח תיק בהוצאה לפועל .ואז העניינים מסתבכים עם ריביות רצחניות בהוצאה לפועל שכר טרחה לעורכי הדין של הבנק ,שכר טרחה לעו"ד של המשפחה ומשק הבית שוקע בצרה צרורה

שטרום 1

יו"ר העמותה וראש צוות הבנקאות בדיון בוועדת שטרום בעניין דחיפת האשראי 

בנק ישראל זיהה את פצצת האשראי והבין שזה יכול לדרדר את המשק לכאוס ולמיתון כבד ועל כן התריע בתאריך 17.11.2015 מפני  "דחיפת האשראי " במכתב חריף לבנקים שכותרתו :

"שיווק יזום של הלוואות קמעונאיות "

במכתב הוא מתרה בפני דחיפת הלוואות ללא צורך ללקוחות הבנקים ,ותובע מן הבנקים הליך מסודר כולל נהלים הקשורים לתהליכים לפנייה יזומה ללקוחות

הוא דורש מהם בדיקה לגבי כדאיות כלכלית של לקיחת ההלוואה כולל אפשרויות החזרת ההלוואה ,תוך אזכור הנכסים וההתחייבויות של הלקוח ויכולתו של הלקוח להחזיר את ההלוואה

בנק ישראל התראה

בנק ישראל לבנקים :הימנעו מדחיפת הלוואות ללקוחות ללא צורך וללא בדיקת יכולת החזר

מנכ"ל עמותת"פעמונים" צוטט בתכנית "עושות חשבון " שבשנים האחרונות יש גידול משמעותי בפנייה לעמותה לקבל ליווי כלכלי .אם בעבר פנו אליהם 2000 משפחות בשנה הרי בשנת 2015 פנו אליהם כמעט 6000 משפחות בשנה

היקף החוב הממוצע עומד על 100 אלף שקל למשפחה !!

בוועדת שטרום דיברנו בדיוק על כך שהאשראי זול וזמין והבנקים דוחפים בכל הכוח את הלקוחות לקחת הלוואות ללא צורך

 

2

הלוואה היא לא מוצר צריכה בסיסי !! היא לא הסנגור של המינוס !!

בקרוב העמותה לצמצום פערים תשיק את הקמפיין שלה שכותרתו תהיה :

התנהלות כלכלית נכונה -יוצאים מהמינוס

לא להלוואות ללא מטרה !!

מטרת הסדנאות תהיה לחנך להתנהלות כלכלית נכונה על מנת לצאת ממעגל החובות לקראת עצמאות כלכלית וללא צורך בלקיחת הלוואות !!

מה אנחנו רוצים להשיג בסדנאות הכלכליות ?

1.לצרוך פחות אשראי ובהדרגה להיגמל לחלוטין מלקיחת הלוואות -בדיוק כמו גמילה מסיגריות

2.לדעת לנהל את תקציב המשפחה ולתכנן את התקציב המשפחתי

3.לשנות את הרגלי הצריכה

את ההרצאות ינחו בכירים בעמותה לצמצום פערים וגם מרצים אורחים בלווי מצגות ודוגמאות מעשיות

מה בעצם אנחנו אומרים ?

1.הלוואה שלא חייבים -לא לוקחים !!

2.הלוואה הנלקחת בין רגע -והחיים השלמים שצריך להחזיר !!

3.הלוואה היא לא מוצר צריכה בסיסי !!

 

סדנאות

 

בימים אלו מתבצע רישום מוקדם לסדנאות שיתקיימו באשדוד וביבנה :

הרישום מתבצע במייל sadnaot2016@gmail.com

אנחנו מזמינים אותכם גם להצטרף לדף העמותה לצמצום פערים בפייסבוק :

https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/1414376258793233

וגם לאתר האינטרנט שלנו -הבית החברתי :

http://www.baithevrati.com/

בברכה

יורם מועלמי -יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

אלון ביטון -מנהל פרויקטים ראשי של העמותה וראש צוות בנקאות

 

 

 

 

 

 

העמותה לצמצום פערים לנגידת בנק ישראל :הגבילי את שכר מנהלי הבנקים ע"פ סמכותך או שנעתור נגדך לבג"ץ

הסמכות להגבלת שכר מנהלי הבנקים נמצא בידי נגידת בנק ישראל .משלא תפעל בעניין העמותה לצמצום פערים תעתור נגדה לבג"ץ

אל:

נגידת בנק ישראל

ד"ר קרנית פלוג

 הנדון :הגבלת שכרם של מנהלי הבנקים

בכוונת העמותה לצמצום פערים לעתור נגדך לבג"ץ, אלא אם תפעלי להגבלת שכרם של מנהלי התאגידים הבנקאים עד לתאריך 15.4.2016

כל זאת בהתאם לסמכותך הקבועה בחוק בנק ישראל וע"פ חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט – בו הוא מציין את סמכותך ובכפוף לסעיף 3א' לחוק בנק ישראל סעיף קטן 2 עליו יפורט בהמשך.

בתאריך 2.3.2016 פורסם שכרם של מנהלי התאגידים הבנקאים כגון: מנכ"ל לאומי ופועלים. שכרם השנתי הסתכם בשנת 2015  ב- 8 מיליון שקל בקירוב.

שכר זה הוא פי 110 מהשכר החציוני במשק, שנכון להיום עומד על 6000 והוא פי 50 מהשכר הממוצע של עובד ממוצע בבנק.

בטרם הדיון על הגדלת הפערים החברתיים במשק כתוצאה מתשלומים חסרי תקדים אלה למנהלי הבנקים התאגידיים, אציין את הדברים הבאים:

  1. ע"פ מכתב תשובה של משרד המשפטים בנוגע להגבלת שכרם של מנהלי הבנקים, הרי שנושא זה נמצא בידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

לשון הציטוט מהמכתב מתאריך 24.6.2014: "המפקח על הבנקים הוא הכתובת המתאימה לכל פנייה בנושא זה"

מתאריך 24.6 דהיינו כמעט שנתיים שלא נעשה דבר להגבלת שכרם, דבר הגובל בפשע כלכלי ומראה על ניכור ואטימות מצד מנהלי הבנקים ומצד הפיקוח. מדובר בחברות ציבוריות שנמצאות בבעלות הציבור ועל כך יפורט בהמשך.

בסעיף 3א' סעיף קטן 2 לחוק בנק ישראל נאמר כך:

"לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים".

בסעיף 7 ב' לחוק בנק ישראל נכתב:

"הנגיד ישמש יועץ לממשלה בעניינים כלכליים, לרבות לעניין צמצום פערים חברתיים וצמצום אי-שוויון בחלוקת ההכנסות בחברה".

חזירות 1

רקפת רוסק וציון קינן מנכ"ל לאומי ופועלים -8 מיליון שקל בשנה

 

מהם פערים חברתיים וכיצד הם נוצרים ?

הפערים החברתיים נמדדים בפער בין העשירון העליון לעשירון התחתון ובצבירת ההון והעושר. תשלום שכר של 8 מיליון שקל בשנה תורם להצטברות גדולה של הון ועושר אצל העשירון העליון וגורם למראית עין קשה ובלתי מוסרית בעיני הציבור. בין היתר הון זה מתבטא בצבירה של ממון ונדל"ן, דבר הגורם במישרין ובעקיפין להרחבת הפערים בין העשירונים, כאשר אחת הדוגמאות לכך הם מחירי הדיור המאמירים.

משנת 2007 עלו מחירי הדיור ב 100% וזאת עקב קניית דירות מכל הבא ליד של משקיעי דיור, שאת חלקם הגדול נמצא בעשירונים העליונים וביניהם מנהלי הבנקים.

ההשלכות לכך הם העשירונים התחתונים שאינם מסוגלים לרכוש דירה עקב עליית מחירי הדירות. העשירון התחתון נאלץ לשכור דירות מאותם עשירונים עליונים בעלי הדירות, לשלם שכירות שמאמירה וכך הולכים וגדלים הפערים החברתיים.

רק בשנת 2015 ע"פ נתוני בנק ישראל, כ 28% מקניית הדירות נעשו על ידי משקיעי הדיור.

במדד ה-OECD שפרסם ארגון המדינות החברות בו, עולה כי אי השוויון בישראל הוא בין הגבוהים בקרב מדינות הארגון. לא רק שממדי העוני במדינת ישראל הינם מהגבוהים ביותר, עולה כי הגידול בעוני היה גם המהיר ביותר בקרב מדינות הארגון.

בהתייחס ל-OECD  יש לציין שכמחצית מכלל השכירים במשק משתכרים עד 6000 שקל בחודש, דהיינו 1.7 מיליון עובדים. באלפיון העליון ההכנסה הממוצעת היא כ- 300 אלף שקל לחודש דהיינו פי 50. יוצא מכך שמנהלי הבנקים משתכרים פי 2 מהממוצע של האלפיון העליון.

בהתייחס לאחזקות הציבור בבנקים, כנגידת בנק ישראל התעלמת מהעובדה שהבנקים בישראל מוחזקים כמעט לחלוטין בידי הציבור.

להלן פירוט אחזקות הציבור:

בנק לאומי נשלט ע"י 94% מהציבור כאשר מדינת ישראל מחזיקה בצורה ישירה ב 6% מהמניות. השאר מוחזק על ידי הציבור מקופות הגמל והפנסיה ללא כל פיקוח של הרגולטור על שכרם של מנהלי הבנקים.

בנק הפועלים נשלט ע"י 80% מהציבור כאשר 20% נמצא בידי גרעין שליטה.

בנק דיסקונט 100%, במזרחי טפחות כ-56% ובבינלאומי כ-52%.

טבלת הדירות להשקעה

הצטברות העושר אצל העשירון העליון מתבטא ברכישת דירות .מעל 250 אלף איש מחזיקים 2 דירות ומעלה .מתכון להגדלת הפערים בין העשירון העליון לתחתון

 

ולעניין הגבלת שכרם של מנהלי הבנקים:

שכר מנהלי הבנקים כיום כפי שדווח הינו בסך 8 מיליון שקל בשנה או 677 אלף שקל בחודש, הווה אומר חוסר פרופורציות בכל קנה מידה, בהתייחס לשכר החציוני במשק ולשכר הממוצע של עובדי הבנקים.

לשם השוואה, נושא המשרה הבכיר ביותר במערכת הבנקאית עם משכורת של 60 אלף שקל בחודש הוא לא אחר מאשר גבירתי, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והמפקח על הבנקים גברת חדווה בר. את כנגידת בנק ישראל אחראית מתוקף סמכותך על כל המערכת הבנקאית בכללותה, דהיינו על כל הבנקים בישראל.

צא ולמד ששכר מנהלי הבנקים לא אמור להיות רחוק בהרבה משכרך המסתכם ב-60 אלף שקל בחודש והמשולם מכסף ציבורי, בדיוק כפי ששכרם של מנהלי הבנקים משולם מכסף ציבורי, מחברות ציבוריות שנמצאות בשליטת הציבור.

קרנית פלוג

הסמכות להגבלת שכרם בידי נגידת בנק ישראל .ע"פ חוק הנגידה אמורה לסייע לצמצם פערים חברתיים

 

ליכט תגובה

המפקח על הבנקים הוא הכתובת לנושא הגבלת שכר הבכירים .לתשומת לב בנק ישראל

כפי שצוין לעיל, כנגידת בנק ישראל, הינך מחויבת על פי החוק לסייע בידי הממשלה לצמצם את הפערים החברתיים, כמצוין בסעיף 3א' לפי חוק בנק ישראל, וזאת בנוסף לסמכותך החוקית על פי היועץ המשפטי לממשלה, לאכוף את הגבלת שכרם של מנהלי התאגידים הבנקאיים.

 

כל בר דעת ועל אחת כמה וכמה שופטים בבית המשפט הגבוה לצדק, האמורים לעשות צדק, יסיקו כי שכר העומד על 670 אלף שקל והמשולם ע"י חברה ציבורית – הוא בחזקת שכר בלתי סביר בעליל ואינו עומד בקנה אחד עם אמות מידה מוסריות כמדינה מתוקנת, שחרטה על דגלה דאגה לאזרחיה.

על כן נדרשת כאן חובת התערבותך.

משלא תפעלי בעניין עד לתאריך 15.4.2016 נפעל כנגדך בבג"ץ

מכתב נוסף לא ישלח.

לטיפולך בברכה,

 

גדי טרקיי                                                           יורם מועלמי

סגן יו"ר העמותה וחבר הועד המנהל         יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

 

אלון ביטון

ראש צוות בנקאות העמותה לצמצום פערים נלחם בפערים

העמותה לצמצום פערים תציג ביום א 14.2 נייר עמדה לוועדת שטרום בנושא הגברת התחרותיות בענף הבנקים

יום א לווג העמותה

העמותה לצמצום פערים חברתיים שהיא התנועה לשינוי כלכלי חברתי, מברכת על הקמתה של  הוועדה לבחינת דרכים להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית בישראל, ותבטיח בחינה מדוקדקת ומקיפה של המערכת הפיננסית במדינת ישראל. אין עוררין שיציבות מערכת הבנקאות בפעילות הפיננסית בישראל, חשובה להתנהלותה התקינה  לשם תמיכה בפעילות הכלכלית – הריאלית והפיננסית כאחת. אנו מבקשים מחברי הוועדה לבחון לעומק את הסתייגותנו מן המלצות הביניים אשר פורסמו  ומבקשים גם להודות לחברי הוועדה על ההמלצות התקינות בנושאים שונים, בהם הוועדה הייתה קשובה לרחשי הציבור.

הנושאים העיקריים אשר עלו מן המלצות הביניים של הוועדה בהם אנו רואים לנכון להגיב :
הפרדת חברות כרטיסי האשראי תוך 36 חודשים כולל כאל

א'.תחום אשראי צרכני

ב'.אגודות אשראי ומדרג רגולטבי
ככלי אשראי צרכני

ג'.הלוואות ופנסיה
ככלי מעבר לאשראי צרכני

ד'.עו"ש
ה'.שעבוד נוסף לעסקים
נושא שלא עלה מן המלצות הביניים של הוועדה
ו'.בנק ישראל כמפקח על האשראי הצרכני

א'
1. המלצות הוועדה בתחום אשראי צרכני ושירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים -הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים-
ע"פ המלצת הוועדה:; הפסקת הנפקת כרטיסי אשראי חדשים על ידי הבנקים (לא כולל כרטיסי אשראי שנים. 4 חוץ בנקאיים וכרטיסי דביט לחיוב מידי) למשך עם זאת, יוכלו הבנקים להמשיך להפיץ כרטיסי אשראי.
התנועה מסתייגת בנושא אי-הפרדת חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל, אי הפרדת החברה תפגע בתחרות בשוק האשראי ותעניק לחברה יתרון משמעותי לעומת מתחריה העתידיים.
אנו מפצירים בפני חברי הוועדה לבצע את המהלך "עד הסוף" ולא לפצל אותו יש לחייב גם את בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי למכור את חברת האשראי כ.א.ל שבבעלותם -הצעה לה מתנגד בנק ישראל בשלב זה מהסיבות הלא נכונות ואלו אשר נדונו בפני הוועדה עצמה – בנק ישראל סבור שהיתרון הזה הוא דווקא חיובי משום שהוא יאפשר לבנקים הקטנים (דיסקונט והבינלאומי) להתחרות בשני הגדולים (פועלים ולאומי) וכך התחרות בין הבנקים תגדל, עם זאת גם אנו וגם מומחים באגף התקציבים במשרד האוצר סבורים כי זה לא המצב, וכי עובדה שעד היום האחזקה בויזה-כאל לא גרמה לבנקים הקטנים להתחרות בגדולים.
– אנו רואים כי יש לחברת כ.א.ל ערך תחרותי גבוה יותר כחברה עצמאית מאשר כחברה בקבוצת דיסקונט והבינלאומי , ללא הפרדה בין הגופים הללו למעשה ישמר ניגוד העניינים ביניהן ולא יהיה להן תמריץ להתחרות על מתן אשראי צרכני , – בנק דיסקונט בשבתו כבנק הכי פחות יעיל במערכת הפיננסית , ייתכן ומאחר והבנק מסתמך על כ.א.ל כמקור רווח משמעותי ופועל בהתאם בהתנהלותו – מאחר וכל תכלית המהלך הינה להגביר את התחרות אין למעשה דרך בה חברת כ.א.ל לא תופרד ולא תהווה חלק מהתחרות הכל כך מתבקשת .

2. איסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי:
תפעול חשבון העו"ש :  בבנק ישראל מתנגדים לאיסור שלטענתם ירע את מצבו של הצרכן בצורה לא מידתית. על פי בנק ישראל כרטיס אשראי הוא שירות בסיסי בניהול חשבון עו"ש עוד טוענים כי מדובר בצעד קיצוני , טענה זאת אינה מדויקת בלשון המעטה והסוגיה ברת פתרון- מאחר והבנקים יוכלו – כרטיסי חיוב מיידים , גם משרד האוצר תומך במהלך של DEBIT להמשיך להפיץ כרטיסי מעבר לסליקה יומית .
פגיעה בתחרות ויצירת מנופול :  אנו לא מסכימים עם הבעת החשש ליצירת מונופול של הנפקת כרטיסי אשראי בידי שלוש חברות כרטיסי אשראי בלבד בלא תחרות מהבנקים ,תפגע בצרכנים- טענה זאת שלעצמה מביעה אי אמון של הבנק המרכזי ביכולות הפיקוח שלו עצמו וכן מחזקות את ההמלצה לבצע את ההפרדה שנים למען "הגנת ינוקא" לאחר מכן וועדת היישום תוכל לבחון מחדש את 10לתקופה של המלצותיה באשר לרמת התחרות בעשור החולף .
מסגרות אשראי ומימון הון :  טענה נוספת שמעלה הבנק המרכזי בהקשר זה היא שמגבלה כזו תפעל לצמצום מסגרות האשראי לצרכנים, שכן חברות כרטיסי האשראי קטנות ואינן בעלות יכולת כיום לספוג את כל המסגרות של הבנקים. ועל כן הריבית לצרכן תעלה בהשוואה לריבית הנהוגה כיום על כן חייב הפיקוח 20 בבנק ישראל לצמצם את הריבית מעבר ל % ( ריבית שערורייתית כשלעצמה) ולצמצם אותה לרמה הנדרשת בכדי לקיים תחרות , בנוסף נושא זה ייפתר ע"ב השגת מקורות המימון הנחוצים הוועדה כבר ביצעה המלצות בתחום גיוס ההון הדרוש –לשם מתן האשראי בהיקף הנוכחי וקבעה כי בדוח הסופי יכללו ההמלצות כיצד יבוצע גיוס ההון האמור (אג"ח | בנק ..) משמעות הסוגיה הזאת, שעדיין מהווה נקודת מחלוקת גדולה בין בנק ישראל לאוצר, היא העברת הסיכונים מהבנקים לידי חברות כרטיסי האשראי העצמאיות, שיצטרכו לספק מסגרות אשראי מיליארד שקל עבור לקוחות כרטיסי 50 בכל רגע נתון (היום הבנקים מעמידים מסגרות של יותר מ האשראי). פתרון סוגיה זאת יתאפשר מאחר וחברות כרטיסי האשראי יוכלו לגייס הון מגופים פיננסיים אחרים שאינם בנקים, כמו המוסדיים או גיוסי אג"ח בשוק ההון.

cooperative-Bank 1

ב' בנקים קואופרטיבים | אגודות אשראי
אגודות אשראי יכולות להציע תנאים אטרקטיביים לחברים בהן מהסיבות הבאות:
האגודה פועלת תוך יעילות תפעולית גבוהה.  בעידן המודרני אין צורך בפריסת סניפים רחבה ובהחזקת כוח אדם יקר.
חלק ניכר מהפעילות נעשה באמצעות האינטרנט,  2012 תחום נפרד שזכה אף הוא לתמיכה בדו"ח הצוות להגברת התחרותיות. (צוות זקן )2011 שהוקם בעקבות צוות טרכטנברג
ע"פ סעיף ה' לדו"ח הבינים ,אנו מצטרפים להמלצת הוועדה ומחזקים את העמדה כי יש לאפשר מסלול רישוי הדרגתי להקמת בנקים קואופרטיביים ואגודות אשראי, הן לגבי ההון העצמי, הן לגבי דרישות הרגולציה וכמן כן לגבי הקמת לשכות שירות של מערכות מחשוב – באחריות המדינה – לשם הקלה בתהליך ההקמה. אנחנו מברכים על מסקנות הביניים של הוועדה בנושא זה,
חשוב לנו לציין כי בנוסף לגיוס הון לשם הקמת בנק קואופרטיבי בהתאם למודל המדורג, מוצע לתקן את הרגולציה, שתאפשר פתיחת שערים לצורך גיוס הון.
חודשים תנאים מקילים 6המלצות הוועדה מבחינת לוחות הזמנים הן לקבוע (הפיקוח על בנקים ) תוך (לרבות בכל הקשור בדרישות להון מינימלי ) – יחד עם זאת הקמת לשכת שירות למערכות מחשוב על ידי יש IT ע"פ מומחי – משרד האוצר למען מתן שירותים בנקאים פיננסים יוקמו רק תוך כשנתיים בטכנולוגיה כדי להביא לצמצום לוחות הזמנים בייחוד שמדובר בתשתית אשר מהווה חסם עבור כל מתחרה פוטנציאלי

בחודש ספטמבר 2014 סמנכ"ל בכיר במועצה העולמית לאיגודי אשראי כתב למפקח על הבנקים דודו זקן, כי הדרישות אותן הוא מציב כתנאי למתן רישיון להפעלת אגודות אשראי ובנקים קואופרטיביים הינן מופרזות. דרישות אלו, לטענת הסמנכ"ל, מהוות למעשה חסם שימנע בפועל הקמת גופים אלו. במועצה העולמית לאיגודי אשראי כתבו את הדברים למפקח זקן בתגובה לטיוטת ההנחיות שפירסם בנושא

כזכור המפקח על הבנקים פירסם טיוטת הנחיות המגדירות את התנאים להקמת אגודות אשראי, כאשר אחת הדרישות הן כי הגוף יחזיק בהון עצמי מינמיאלי של כ-75 מיליון שקל החל מיום פעילותו הראשון. במכתבו למפקח על הבנקים, כתב אדוארדס "אנו מודאגים מכך שדרישת ההון ההתחלתית המחמירה בגובה 75 מיליון שקל איננה ריאלית לקואופרטיב פיננסי, וסביר להניח שהיא תמנע בפועל את ההקמה של גופים אלו".

פנסיה

הלוואות מהפנסיה
המלצות הוועדה לגבי שינוי היקף ההלוואות שהחוסכים לפנסיה יוכלו ליטול מקופות הגמל שלהם. הוועדה ממליצה לאפשר לחוסכים ליטול אשראי מבלי לפרוע אותו, על חשבון כספי הפנסיה, ולהיוותר עם קצבה חודשית מקרן הפנסיה בתוספת קצבת זקנה מביטוח לאומי ובתוספת קצבאות פנסיה אחרות בסכום של שקל לפחות. 3,800
הסתייגות נרחבת בעמותה לצמצום פערים חברתיים ובכנסת ישראל מההמלצות הללו:
קיימת התנגדות נחרצת בקרב רבים מחברי ועדת הכספים, בנוגע להמלצת ועדת שטרום לאפשר לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה לאפשר הלוואות צרכניות לעמיתיהן, במסגרת המאמץ להגביר את התחרות בשוק האשראי בישראל.
כמו חברי הכנסת אנו מביעים חשש, כי פרסום האפשרות למתן הלוואות צרכניות מתוך כספי החסכונות לפנסיה, יעודד אנשים לקחת הלוואות למטרות שונות, גם במקרים בהם לא יוכלו לפרוע אותן, ובכך תיפגע יכולתם להתקיים בכבוד בעת הזקנה.
מדובר בהמלצה מטרידה ביותר ובלתי הגיונית בעליל, הגורסת כי הסכום המרבי ייקבע, כך שאם הלווה לא . ברור לכל בר דעת כי סכום זה ₪ 3,800יצליח לפרוע את ההלוואה, כל שיישאר לו יעמוד על מינימום של לא מאפשר קיום בכבוד, זאת לאור יוקר המחיה והסכום הזעום והמגוחך אשר יישאר בידיי העמית ביום פרישתו.
-על פי משרד האוצר המהלך הינו נדרש שכן כבר היום יש הלוואות הניתנות מהפנסיה בהיקף של 7 מיליארד ₪ בשנה בפועל כיום אין לנו מושג על האוכ' אשר מנצלות שימוש בכלי אשראי שכזה שכן טרם הועברו הפילוחים
באשר למי נוטל הלוואות ב צורה הזאת
– קיימת בקשה של וועדת הכספים למשרד האוצר בנידון .

ד' שעבוד נוסף לעסקים
בנוגע למתן אפשרות ללקוח לבצע שעבוד נוסף על נכסיו (כמו דירות) לטובת עסקים קטנים ובינוניים וזאת כדי לאפשר לעסקים לגוון את מקורות האשראי שלהם. בדוח נכתב בין היתר "בנק לא יסרב מטעמים בלתי סבירים לבקשת לקוח להטיל שעבוד נוסף על נכסים שלו המשועבדים לטובת הבנק, לצורך הבטחת החזר אשראי נוסף שהלקוח נטל ממוסד פיננסי (לרבות מוסד חוץ בנקאי). הבנק לא יפעל, במישרין או בעקיפין, באופן שיש בו כדי למנוע קבלת אשראי ממתחרה או לפגוע ביכולתו של הלקוח לקבל אשראי כאמור".
התנגדות נחרצת של העמותה לצמצום פערים לשעבוד נוסף על הנכסים של הלקוח כגון דירת מגורים. זהו מתכון לאסון, שכן אם וכאשר בעל העסק יקרוס, הוא יחויב למכור את הדירה שהיא למעשה קורת הגג שלו וביטחון משפחתו ועל כן חתם הלקוח המיועד על שעבוד מה ההגיון לאפשר שעבוד נוסף ? מלבד לדרדר את הלקוח לפורענות פיננסית ( יש לזכור כי ערך הנכס עולה בהרבה על השעבוד( .
אנו מאמינים כלל כי יש לפעול ללא לאות בכדי להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולהגדילו – ללא קשר לשעבוד נכסים נוספים.
ה' חשבונות עו"ש ואוברדפרט
. המכשיר הפיננסי העיקרי שעוזר ליותר ממחצית הישראלים לגמור את החודש. 1
על פי ההצעה, שוב לא נזדקק לחסדי הבנק כדי לקבוע את מסגרת האשראי. נוכל לפנות לחברת  ביטוח או חברה פיננסית אחרת המתמחה בשירותי אשראי, ולבקש מהם מסגרת אשראי. המסגרת תסופק בחשבון הבנק הקיים, מבלי שהלקוח יצטרך לפתוח חשבון במקום נוסף. כך תיפתח תחרות על הלקוח, מבלי שהלקוח יצטרך לעבור בנק לשם כך. : לפישוט המוצר הבנקאי, להעצמת כוח המיקוח של הלקוחות Credit Bureaus  בדוח יש המלצה להעביר מידע על האוברדרפט (של הלקוחות מהבנקים לחברות חוץ בנקאיות באופן יומיומי, כך שאותן חברות יוכלו לכסות את האוברדרפט של הלקוחות ולהתחרות בבנקים גם במקטע זה, בתנאי שהלקוח העניק הרשאה לבנק לשתף את המידע האמור. עם זאת, לשם כך נדרשת הקמת ממשק דיגיטלי להעברת המידע. הוועדה ממליצה לקדם זאת, אך לא קבעה בלוחות זמנים ,אנו מבקשים מהוועדה לקדם יוזמה למערכת כזאת עד שנתיים ומבקשים כי תהיה גישה כבר תוך שנה למידע הקיים בבנקים .

: .מסלולי העמלות בפיקוח והעברת כל לקוח חדש באופן אוטומטי למסלול הבסיסי 2
באפריל, מחויבים הבנקים לכלול שני מסלולי עמלות – הבסיסי והמורחב. הבנקים יוכלו להציע 1-החל מ
מסלול מורחב פלוס אך הם אינם מחויבים בכך. המסלול הבסיסי של משק בית ממוצע כולל עד פעולה
שקלים. המסלול המורחב, המיועד 10 פעולות בערוץ ישיר ומחירו יהיה עד 10אחת על ידי פקיד ועד
פעולות בערוץ ישיר. מסלול 50 פעולות פקיד ועד 10ללקוחות שצורכים שירותים מעל הממוצע, כולל עד מורחב פלוס כולל את מספר הפעולות לפי המסלול המורחב ושירותים נוספים לפי החלטת הבנק.
אנחנו מבקשים כי המסלולים יתווספו לתעריפון הקיים בכל בנק באופן אוט' עם פתיחת החשבון ללא
(בדיוק כפי שקורה בעולם הסלולר בעת פתיחת חשבון ) ולא – קשר לגיל הלקוח | מגבלות כאלו ואחרות
יחליפו את העמלות המצויות בו, כך שתמחור השירותים עבור לקוח שלא יהיה מעוניין להצטרף לאחד המסלולים, יישאר לפי השיטה הקיימת היו. בכל אופן, כל לקוח יוכל לעבור משיטת חיוב אחת לאחרת
בתחילת כל חודש קלנדרי, בכפוף למתן הודעה מראש. החיוב עבור המסלול יתבצע על בסיס חודשי, בתחילת כל חודש, עבור החודש שקדם לו.

חדווה בר

הפיקוח על הבנקים מעדיף באופן ברור וקיצוני את יציבות הבנקים תוך התעלמות גורפת מהאינטרס הצרכני

ו' נושא שלא נידון בוועדה – הפיקוח על הבנקים ,בנק ישראל

בכל ההקשרים הנ"ל הדפוס החוזר הינו חסמים לתחרות ע"י בנק ישראל, לכן אנו רואים חשיבות בהעברת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מבנק ישראל, גם משום שהדבר מפצל את המפקח החדש על האשראי ובפועל ימנע ממנו לבצע את עבודתו כהלכה וגם בשל החשד כי בנק ישראל יפגע בכך בתחרות.
לאורך השנים הוכיח בנק ישראל כי הפיקוח ברוח היציבות הפיננסית חשוב בעיניו יותר מקידום התחרות והצרכנים ולכן החשש הוא שתחת הפיקוח של בנק ישראל התחרות בשוק האשראי הצרכני לא תתרומם , על הוועדה לקיים דיון מהותי באשר להפרדת הפיקוח אנו נשמח להופיע בפני הוועדה ולהציע חלופות .
בברכה, תנועה לשינוי כלכלי חברתי באמצעות העצמה כלכלית . –הבית החברתי

יורם אלון

כותבי נייר העמדה

יורם מועלמי -יו"ר העמותה לצמצום פערים

אלון ביטון -מנהל הפרויקטים של העמותה

כך חתכה העמותה לצמצום פערים רווחים חזירים בסך 100 מיליון שקל בשנה "עמלת הודעה ללקוח" מרווחי הבנקים

aloni 1

אלון ביטון תחקירן ופרויקטור העמותה(מימין ) ויו"ר העמותה יורם מועלמי

המאבק של העמותה לצמצום פערים חברתיים בבנקים בעמלת "הודעה ללקוח " שהביא להקלה בכיסם של מאות אלפי לקוחות הבנקים שנמצאים בחריגה. סיפור של עמלה אחת על הודעה מהבנק בסך 100 מיליון שקל בשנה שבא לסופו עקב איום העמותה בבג"ץ נגד בנק ישראל

המחאה החברתית יצרה שינוי תפיסתי בציבור והעלה על סדר היום הציבורי מגוון נושאים שלא היו קודם לכן חלק מהשיח היומיומי. אחד הנושאים הללו הוא הדיון בגבולות הסבירים של השוק החופשי, ומתי הוא מפסיק להיות "חופשי" וגולש לתחומי ה"קפיטליזם חזירי". בתוך כך, עוד באותה שנה הוקמה הוועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאית, ששמה לה למטרה לגבש המלצות לפתרון הבעיות הקיימות במערכת הבנקאות הישראלית

בעקבות המחאה החברתית שפרצה בשנת 2011 הוחלט על הקמת הוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית וזאת בהמשך לריבוי העמלות שגובים הבנקים .באמצע שנת 2012 המליצה הוועדה להוזיל עמלה שערורייתית שנקראת עמלת הודעה ללקוח " שנגבתה מלקוחות הבנקים על פלט מחשב ,בסכום שנע בין 53 ל 90 שקל שמודיע על כך שהלקוח נמצא בחריגה ,בין היתר בעקבות פיגור בתשלום ,החזרת שיק והחזרת הרשאות (הוראות קבע)

רווחי הבנקים מהעמלה היו בכל שנה כ 100 מיליון שקל !! ועל מה ? על פלט נייר ?

שנתיים וחצי אחריי ,התברר שלמרות שהמפקח על הבנקים ,דודו זקן, שישב בוועדה כחבר מן המניין קרא להוזיל את העמלה או שיטיל עליה פיקוח ,לא נענו הבנקים לקריאתו ליישום ההמלצה .בחודש נובמבר 2014 הובא  הנושא לידיעת יו ר העמותה לצמצום פערים חברתיים יורם מועלמי ,תושב מושב גאליה הסמוך ליבנה ויחדש עם גדי טרקיי חבר הוועד המנהל מאשדוד ותחקירן העמותה אלון ביטון מר ג נעשתה פנייה למפקח על הבנקים ובה הדרישה לדעת מדוע לא יושמה ההמלצה להטיל פיקוח שהרי הבנקים לא נענו לקריאת המפקח .מיד לאחר הפניה ,הגיעה תגובת הפיקוח על הבנקים שהנושא "נמצא בטיפול".

כחודש לאחר מכן חזרה העמותה אל הפיקוח ולדובר בנק ישראל ,על מנת לקבל תשובות מדוע בנק ישראל מושך זמן שהרי עברו כבר שנתיים וחצי והוא אינו מפעיל את כוחו כרגולטור לפי סעיף 9ב לחוק הבנקאות שאומר שבמידה והעמלה היא יקרה ואין לה צידוק ,יכול המפקח לאכוף הטלת פיקוח על עמלה מסוג זה .במהלך ההתכתבות שהפכה לעימות חסר תקדים בין הצדדים ,בו סגנית המפקח עודדה פרץ ועוזר דובר בנק ישראל טרקו את הטלפון לחברי העמותה בפרצוף

עמלה הודעה גדי ללקוח

עמלתההודעה ללקוח נגבתה בצורה חזירית פעם אחר פעם .בתמונה כאן 3 פעמים 66 שקל סה"כ 200 שקל על פלט מחשב

להזכירכם אנו נמצאים בנקודת זמן שהיא שנתיים וחצי לאחר המלצת הוועדה .ב 15.1.2015 החליט יו ר העמותה  להסיר את הכפפות ושלח מכתב נוסף לבנק ישראל בו הוא מתרה שאם בנק ישראל לא יפעל תעתור העמותה לבית המשפט .כחודש חלף ולא התקבלה שום תגובה ,דבר המלמד על אטימות וניכור של בנק ישראל שלא מוצא את האיזונים בין השמירה על יציבות הבנקים לבין טובת הלקוח. ב -24.2.2015 התקבלה האזהרה האחרונה ,כאשר נעשה טלפון לנגידת בנק ישראל ,קרנית פלוג ,ובו צורף מכתב שבו צוין כי העמותה לצמצום פערים חברתיים עומדת לעתור לבג"ץ בעניין .

מסתבר שהלחץ עבד ,מה עוד שהיה צידוק להטיל פיקוח שהרי ב 8.3.2015 כשלושה שבועות לאחר מכן ראה לנכון המפקח על הבנקים דודו זקן ,להטיל פיקוח על העמלה ולהעמידה על סך 5 שקל בלבד! ,לעומת עמלה ממוצעת של 66 שקל קודם לכן .

איום לנגידה

הלחץ שעבד .האיום בתביעה משפטית על בנק ישראל

זוהי הצלחה חסרת תקדים של חברי העמותה לצמצום פערים חברתיים ,במאבקם ברגולטור שבמשך זמן רב צידד בבנקים שגבו עמלות מופרזות ומוגזמות ואיפשר להם למעשה לעשוק את הלקוחות שגם ככה נמצאים בקשיים כלכליים ומחשבים כל שקל ושקל

גדי טרקיי סגן יו

גדי טרקיי סגן יו"ר העמותה לצמצום פערים .הבנקים הגזימו עם ריבוי העמלות

הפתרון להגברת התחרותיות בענף הבנקאות היא הקמת בנק חברתי קואופרטיבי ובימים אלו חברי העמותה בראשות יורם מועלמי ומר הוד קרובי חבר הוועד המנהל ואלון ביטון תחקירן העמותה שוקדים על ייסוד הבנק החברתי הראשון ,שהבעלים שלו יהיו ציבור הלקוחות ,וגם יעשה סוף לחזירות של מנהלי הבנקים הגדולים .בנק זה יעבוד על מודל רזה ולא יהיו בו כמעט עמלות

הוד

יורם מועלמי ומר הוד קרובי חבר הוועד המנהל שוקדים על ייסוד הבנק החברתי הראשון ,שהבעלים שלו יהיו ציבור הלקוחות

ציטוט :

"אני שמח מאוד על הצלחת המאבק ,שהיטיב בכיסם של מאות אלפי לקוחות הבנקים המסחריים בכל הארץ ", אומר יו"ר העמותה יורם מועלמי , "נמשיך להיאבק בעמלות נוספות שאין להם צידוק במערכת הבנקאית

אני קורא לקוראים להצטרף לדף הפייסבוק שלנו שנקרא

https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/1414376258793233

ולהירתם למאבקים שלנו בפערים החברתיים כמו הקמת הבנק החברתי ,הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי בבנקים ובחברות הביטוח

יורם מועלמי יו"ר העמותה

אלון ביטון תחקירן העמותה

עמלת ערבות בנקאית : הקרב הבא של העמותה לצמצום פערים נגד קרטל הבנקים ובנק ישראל

יור העמותה לצמצום פערים

אחת העמלות היקרות והמרגיזות   בענף הבנקאות היא עמלת הערבות הבנקאית

נכון לעכשיו כשאנחנו לקראת סוף שנת 2015 , כשמחירי הדיור הרקיעו שחקים והפכו לבועתיים ,ולרוב הזוגות הצעירים אין אפשרות לרכוש דירה גם בגלל שחסר להם הון עצמי ,וגם בגלל שמחיר ממוצע של דירה כיום נע סביב 1.3 מיליון שקל ואין אפשרות לקחת משכנתא של פחות ממיליון שקל , נאלצים הרבה זוגות צעירים שהם אוכלוסיות מוחלשות לשכור דירה . המשכירים מצד שני שרוצים להבטיח את תשלומי השכירות וגם להבטיח שהבית יחזור שלם ובמצב תקין דורשים מהשוכרים דבר שנקרא ערבות בנקאית

לערבות הבנקאית  נזקקים בדרך כלל  זוגות צעירים ששוכרים דירה ,אבל לא רק אלא גם עסקים קטנים .השימוש בערבות בנקאית נפוץ מאד בעולם העסקי. זאת במסגרת הסכמי שכירות, הגשת מכרזים, עסקאות מסחריות רחבות היקף, התקשרות עם קבלן עצמאי וכן בהתאם לחוק המכר דירות (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) – שעה שקבלן מציע דירה למכירה "על הנייר".

כיצד מחושבת כיום עמלת הערבות הבנקאית ?

הבנקים החליטו "לעשות קופה"  על חשבון הצרכנים וגילו שהשיטה הטובה ביותר לחלוב את הלקוחות היא לגזור בין 2-3% מגובה הערבות ,ומה שעוד יותר מקומם ומטריף את הדעת ,זה שאין הגבלה על גובה הערבות

ערבות בנקאית – מה זה אומר ומי צריך ערבות בנקאית

1088

עמלת ערבות בנקאית בבנק הפועלים על ערבות בסך 30 אלף שקל

לדוגמא הבחור בתמונה לקוח שלקח ערבות בנקאית בבנק הפועלים לאחרונה שילם 1088 שקל !! בגין הערבות .כיצד ?

גובה הערבות 30,000 שקל * 3% = 900 ש"ח

דמי טיפול באשראי 188 ש"ח

הופה הגענו ל 1088 ש"ח  בקלי קלות !!

עמלת ערבות בנקאית.jpg 1

יו"ר העמותה לצמצום פערים משלם בשנת 2007 בגין ערבות בנקאית 780 שקל

הדוגמא הבאה שלי יו"ר העמותה לצמצום פערים ,כאשר שילמתי בשנת 2007 סכום של  780 שקל !! הכיצד ?

גובה הערבות 20,000 שקל * 3% = 600ש"ח

דמי טיפול באשראי 180 ש"ח

הופה הגענו ל 780 ש"ח  בקלי קלות !!

עמלות עמלות

עמלות רבותיי עמלות !! 6.7 מיליארד שקל בשנה רווחים מעמלות

עכשיו אתם מבינים איך מנכ"ל בנק הפועלים משתכר 700 אלף שקל בחודש או 8.5 מיליון שקל בשנה ?

כתבה על השכר של ציון קינן מנכ"ל בנק הפועלים

העמותה לצמצום פערים, שקמה לתקן עוולות חברתיות בישראל, בחנה לאחרונה לאור פניות צרכנים רבים את סוגיית עמלת הערבות הבנקאית שמשלמים לקוחות פרטיים ועסקים קטנים, ואשר מגובה בפיקדון שקלי בבנק של הלקוח

לאיזה מסקנות נחרצות הגענו בהנהלת העמותה ?

1.לקוח שבוי – לקוח הבנק שמקבל את השירות מהבנק הופך לקוח שבוי, כיוון שאת הערבות ניתן לקבל רק בבנק שלו ולא בבנק אחר; שאת כיוון שכנגד הערבות הלקוח משעבד פיקדון כספי אשר "נצבע" במחשבי הבנק, ולא ניתן למושכו, אלא אם ניתנת הוראה לשחרור הפיקדון במסגרת ההתניה של הערבות

2.הבטחת הערבות בפיקדון – כנגד הערבות הכסף נעול בפיקדון, דהיינו, אין אפשרות למשוך את הכסף; גרוע מכך, לא ניתן גם להשקיעו באפיקים מניבים כגון ניירות ערך, אלא אך ורק בפיקדונות בנקאיים שהריבית עבורם היא תמיד נחותה, ובעת הזאת אפסית

3.מהות השירות –הערבות היא בסופו של דבר מסמך נוטריוני שהבנק מוציא לצד ג'. זהו בעצם שירות שניתן ללקוח הבנק, והעמלה הנגבית בעבורו צריכה להיות בהתאם לזאת בעבור שירות ללקוח, כמו שירות שלקוח הבנק יכול לקבל מעו"ד נוטריוני לגבי מסמך משפטי. התעריף שגובה נוטריון על הכנת מסמך כעין זה כיום אינו עולה על 200 שקל. אין שום הצדקה לגבייה של אחוז מהערבות כעמלה.

מסקנתנו החד-משמעית היא, שעמלת הערבות הבנקאית יקרה מאוד ויש להכניסה לפיקוח ולקבעה בשיעור אחיד, ולא כנגזרת של סכום הערבות. בנוסף, יש לאפשר ללקוח להשקיע את כספו באפיקים שאינם מוגבלים רק לפיקדונות בנקאיים בעלי ריבית נחותה ואפסית.

יש לציין שבשנת 2007 בנק לאומי גבה 180 שקל בעבור דמי טיפול באשראי וערבות (מצורף מסמך) וזה צריך להיות קנה מידה לגביית העמלה בתוספת מדד המחירים לצרכן מאז

חדווה בר

חדווה בר המפקחת על הבנקים

בנק ישראל צריך לזכור את הדבר הבא

יש לאזן בחרדת קודש בין הצורך לשמור על יציבות הבנקים לבין הצורך לתת את ההגנה הראויה לצרכן .הבנקים לא כפופים לשום רגולטור כמו הרשות להגנת הצרכן ,וכך הצרכנים נותרים ללא הגנה ורק ארגוניים חברתיים כמו העמותה לצמצום פערים או קבוצת צדק פיננסי שלאחרונה מגבירה את ההתערבות שלה לצד העמותה בכל הנוגע לאשראי צרכני , הכנסת תחרות לבנקים על ידי גופים חוץ בנקים , לחץ להוצאת  חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ועוד שורה של צעדים להגדלת התחרותיות

עד אז בנק ישראל צריך התערב לטובת הצרכן במקרים קיצוניים שבהם האוכלוסיות המוחלשות כמו זוגות צעירים שקונים דירה ,נותרים ללא הגנה מספקת של הרגולטור


העמותה לצמצום פערים מתכוונת לפנות לבנק ישראל במטרה שיכניס את העמלה לפיקוח כדי שגובה העמלה לא יעלה  על סכום של 200 ש"ח

במידה ותוך 60 יום בנק ישראל יתחמק מלהטיל פיקוח נפתח במאבק ציבורי כולל הגשת עתירה לבג"ץ


הצטרפו לדף העמותה לצמצום פערים -הקול החברתי בפייסבוק

אם מישהו ממכם שילם ערבות בנקאית גבוהה נשמח אם תשלחו את תדפיס הבנק למייל הבא

ymoalmy@gmail.com

דף העמותה בפייסבוק

שתפו את הכתבה ונשמח לתגובותיכם

יורם מועלמי

יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

מדוע מסתירים הבנקים מהלקוחות את מסלולי העמלות החדשים שיכולים לחסוך להם עד 500 מיליון שקל בשנה ? קבלו את המשחק המלוכלך של הבנקים ע"ח הציבור

מדוע מסתירים הנהלות הבנקים מהלקוחות את מסלולי העמלות החדשים שיכולים לחסוך להם עד 500 מיליון שקל בשנה ?

יור העמותה

יורם מועלמי יו"ר העמותה .הבנקים מסתירים את מסלולי העמלות המוזלים בשביל בצע כסף

ב -1 לאפריל 2014 הושקו מסלולי עמלות חדשים ללקוחות יחידים ולעסקים קטנים במסלולים של 10 שקלים ו 20 שקל וזאת לפי הוראת הפיקוח על הבנקים בניסיון להביא לחיסכון בעמלות העו"ש של לקוחות הבנקים וזאת בהמשך להמלצות הוועדה שהוקמה בשנת 2011 על מנת להביא להגברת התחרותיות במגזר הבנקאי.

נכון להיום חודש אוגוסט 2015 הצטרפו רק 185 אלף לקוחות שמהווים רק 20 אחוז מלקוחות הבנקים, והרגשה של  החמצה גדולה הנוגעת לציבור העצמאיים והעסקים הקטנים.

לפי הטבלה המצורפת כאן החיסכון של לקוחות הבנקים יכול להגיע עד 500 מיליון שקל בשנה.

במסלול הבסיסי העלות לפעולת פקיד ובנוסף 10 פעולות בערוץ הישיר מגיעה ל-10 שקלים במקום 22 שקל לפני.

במסלול המורחב העלות ל10 פעולות פקיד ובנוסף 50 פעולות בערוץ הישיר מגיעה ל-20 שקל במקום 137 שקל לפני הסדרת המסלולים.

מסלול עמלות

צא ולמד את היקף החיסכון במידה וכל לקוחות הבנקים היו מצטרפים  לאחד המסלולים.

דוגמה, עצמאי או בעל עסק קטן המבצע 5 פעולות באמצעות פקיד בחודש ו-35 פעולות בערוץ ישיר בחודש ישלם בין 62 שקל ל-131 שקל בשיטת pay as you go (חיוב לפי פעולה). עם זאת, אם אותו לקוח יצטרף למסלול המורחב, הוא יחויב בסך של בין 20 שקל ל-29 שקל בהתאם לתעריפון הבנק בו הוא מנהל את חשבונו. לקוח שמבצע מקסימום פעולות במסלול המורחב יכול להוזיל את העלויות שלו גם באלפי שקלים בשנה.

מדוע נרשם כישלון בהצטרפות למסלולים המוזלים ?

1 . לבנקים טוב עם המסלולים הקיימים כיוון שהוא משרת את רווחיהם בצורה של עודף גבייה של עמלות בסדר גודל המתואר בסך 500 מיליון שקל.

הבנקים, שהמהלך קודם למורת רוחם, לא ששים לסייע לפרסום התוכנית הפוגעת ברווחיהם ומסתפקים בחובות שמטיל עליהם בנק ישראל בעניין זה – כגון מכתב הסבר שנשלח ללקוחות על תוכנית המסלולים.

הרי ברור לנו שהבנקים רוצים להרוויח כמה שיותר והלקוחות רוצים לשלם כמה שפחות !!

2.חוסר הידיעה של לקוחות הבנקים – בגלל אוזלת ידו של הפיקוח על הבנקים שלא כפה עליהם פרסום אגרסיבי בתקשורת הכתובה כמו בעיתונות הארצית במודעות בעמוד שלם וגם באתרים הכלכליים אלא רק בתדפיס בנק שיגיע ללקוחות בו הוא מודיע על מסלולי העמלות החדשים שנכנסו לתוקף

שימו לב לתמונה הבאה כדוגמא ללקוחה הכועסת הזאת שלא הביאו לידיעתה את המסלול

כועסת

מכתב כועס של לקוחת בנק שלא יודעה בגין המסלולים החדשים

3. אוזלת ידו של הבנק המרכזי הלוא הוא בנק ישראל שלמעט פרסום באתר האינטרנט של הבנק המרכזי לא יצא במסע פרסום אגרסיבי בתקשורת הדיגיטלית ובעיתונות הכתובה.

אולי נוח לבנק ישראל שהבנקים חוגגים על חשבון הלקוחות ?

בחודש יולי הציגה העמותה לצמצום פערים חברתיים בראשותי ביחד עם אלון ביטון תחקירן העמותה ,את נייר עמדה לוועדת שטרום ובו התייחסות להגברת המודעות של לקוחות הבנקים  למסלולים החדשים

1.פרסום הודעה בצורה ברורה ובאותיות גדולות בלוחות המודעות של כל סניפי הבנקים על כניסת מסלולי העמלות החדשים לתוקף!

2.פרסום אגרסיבי של מסלולי העמלות בעיתונות הכתובה של העיתונים הארציים כמו ידיעות אחרונות ,ישראל היום ומעריב על עמוד שלם בכל עיתון במשך זמן ארוך מספיק על מנת להביא ככל היותר לידיעת לקוחות הבנקים

3. בנק ישראל חייב להוציא הוראה המחייבת את כל לקוחות הבנקים החדשים המצטרפים להצטרף לאחד המסלולים כברירת מחדל ולא להשאיר את הספק האם הלקוח יצטרף בהמשך, אלא לקבוע לו כבר בפתיחת החשבון את המסלול אותו הוא מבקש להצטרף

שטרום 1

alon111

אלון ביטון תחקירן העמותה לצמצום פערים .אין גבול לחזירות בבנקים

בעניין הצטרפות לקוחות שפותחים חשבון חדש למסלול העמלות כברירת מחדל ,יש לציין שבחודש אפריל הפנתה הקואליציה החברתית בראשות הראל פרימק מכתב לנגידת בנק ישראל בעניין .רצ"ב המכתב .עד היום אין תגובה מבנק ישראל

מכתב הקואליציה

כאמור המסלול בסיסי החדש כולל עד 10 פעולות בערוץ ישיר (כגון משיכת כסף מכספומט, זיכוי משכורת, הפקדת צ'ק במכונה האוטומטית, משיכת צ'ק מהחשבון וכדו') וכן פעולה אחת באמצעות פקיד, ומחירו מפוקח ואינו יכול לעלות על 10 שקלים בחודש. המסלול המורחב כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות פקיד ןמחירו נע בין 20-30 שקל בחודש.

בנקים

המשחק המלוכלך של הבנקים על קופה של 500 מיליון שקל בשנה

אז איך אפשר לעבור למסלול מוזל? אם הגעתם למסקנה שאתם יכולים לשלם פחות במעבר למסלול מתאים (מומלץ להיעזר במחשבון) יש להודיע לבנק באמצעות פניה למוקד הטלפוני, משלוח פקס או בסניף הבנק. השינוי בשיטת החיוב ייכנס לתוקף ב- 1 לחודש שלאחר מועד מסירת ההודעה לבנק

עודף עמלות

יו"ר העמותה בבנק ישראל .חובה על הבנקים בפתיחת חשבונות חדשים להסדיר את מסלולי העמלות כברירת מחדל!!

יורם מועלמי

הכותב הוא יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

מוזמנים להצטרף בלייק לדף העמותה לצמצום פערים חברתיים

https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA/1414376258793233

שכר מנהלי הבנקים הגדולים -פשע כלכלי בלתי נסלח

שכר מנהלי הבנקים הגדולים -פשע כלכלי בלתי נסלח

בשעה שמיליון וחצי עובדים משתכרים שכר חציוני של עד 6000 שקל ,באטמוספירה אחרת לגמרי בניתוק מעורר חלחלה ,בלי בושה ובצורה גסה וחזירית מאשרים הדירקטורים של הבנקים ללא פיקוח מספיק ויעיל של בנק ישראל שכר מפלצתי ,חזירי וחסר תקדים של 8 מיליון שקל למנהלי הבנקים הגדולים כמו ציון קינן מבנק הפועלים וגם יו"ר של הבנקים מצטרפים לחגיגה כמו יאיר סרוסי מפועלים ודוד ברודט מלאומי

חזירות 1

ציון קינן מבנק הפועלים ,רקפת רוסק עמינח מבנק לאומי .פשע כלכלי בלתי נסלח

8 מיליון שקל בשנה נשמע לכם  משכורת דימיונית ?

אז לא ! זהו בדיוק השכר המפלצתי והחזירי של ציון קינן מנכ"ל בנק הפועלים

האם מנהלי הבנקים הם מדעני גרעין ? האם הם ממציאי התרופה נגד המחלה הארורה ?

ותשאלו למה ? ככה .כי אפשר .כי יש דירקטורים שמאשרים בקריצת עין או בלחיצת יד ,ויש מפקח חלש על הבנקים שמאשר את השכר ללא הגבלת השכר מבחינת בונוסים ,שהרי שכרם הוא לא רק משכורת בסיס אלא בונוסים שנגזרים מרווחי הבנק .ומאיפה מגיעים הרווחים ?

מריבוי של עמלות שמנות ומיותרות שאין להם מקום בבנקאות כמו העמלה שפעלנו לבטלה "עמלת הודעה ללקוח בה נגבה ממי שנמצא בחריגה בממוצע 66 שקל ורק לאחרונה לאחר לחץ שלי כיו"ר העמותה לצמצום פערים ואיום בבג"ץ העמידה המפקח על הבנקים על 5 שקל בלבד

אבל זה כלום לעומת עמלות אחרות שערורייתיות כמו עמלת ערבות בנקאית ,עמלת הקצאת אשראי ועוד

וזה לפני שהתחלנו לדבר על הריביות האסטרונומיות סביב ה 8% כאשר הריבית היום היא אפסית !!

וזה לפני שמדברים על חריגה שם הריבית קופצת ל 14% !!

איכות השלטון

יו"ר העמותה לצמצום פערים יורם מועלמי בכתבה על המאבק של העמותה בבנק ישראל בעניין עמלת הודעה ללקוח .מאבק בו חסכו לקוחות הבנקים 100 מיליון שקל בשנה

האם צריך לתבוע את מנהלי החברות שמושכים שכר עתק? זו ההצעה של פרופסור אוריאל פרוקצ'יה, מי שהיה שותף לחקיקת חוק החברות לפני חמש עשרה שנה ואומר היום, החוק נכשל. גם ההצעות האחרות להגבלת שכר הבכירים יכשלו, כולל ההצעה הנוכחית של שר האוצר יאיר לפיד. אז מה כן? תביעה שתוגש ע"י בעלי מניות בחברה כנגד מושכיי השכר הגבוה בטענה כי השכר הגבוה לא רק שלא היטיב עם החברה ועם בעלי המניות שלה, כפי שדורש החוק, אלא אפילו הרע את מצבה.

מנהלי הבנקים לא צריכים לקבל בונוסים על רווחים מוגדלים ושכרם לא צריך לעלות על יותר מ 2 מיליון שקל בשנה וזאת למרות שוועדת שרים אישרה את הצעת שר האוצר כחלון להגביל את שכרם ל 3.5 מיליון שקל ,שהיא בעצם הצעת החוק של יאיר לפיד שר האוצר לשעבר ,שיש לציין לזכותו שלקח לתשומת ליבו את השכר המטורף והבלתי נתפס

לפיד

יאיר לפיד שר האוצר לשעבר היחיד שניסה לעשות משהו בעניין

השכר חייב להיות מוגבל בחוק !!

למנהל שלא מתאים להשתכר עד 2 מיליון שקל בשנה , הדירקטוריון מוזמן להראות לו את הדלת החוצה

בחברה עם פערים חברתיים כל כך עמוקים כשמעמד הביניים לא מצליח לגמור את החודש , ומי שלא מצליח לשלם את המשכנתא עד חצי שנה מיד מתחילים בהליך של מכירת הבית והוצאה לפועל ,אין מקום לשכר כזה

שכר זה יוצר ניתוק .יוצר חומות גבוהים בין שכבה של מתעשרים לבין מעמד ביניים ומעמד נמוך שכמחציתו משתכר עד 6000 שקל בחודש

זה מוגזם ויוצר פערים חבריים נוראים

אין ספק שנוצר לובי חברתי להגבלת שכרם של מנהלים בענף הפיננסי

העמותה תפעל להגביל את שכרם בחוק תוך הפעלת לחץ ציבורי

אני ואלון

אלון ביטון מנהל פרויקטים וראש צוות בנקאות העמותה לצמצום פערים חברתיים (מימין  ) ויורם מועלמי יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

 

 

 

יורם מועלמי יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

הצטרפו לדף העמותה בפייסבוק

https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA/1414376258793233?fref=ts

בועת הדיור – "אם כל חטאת " של הרחבת הפערים החברתיים

מדוע בועת הדיור היא הפשע הכלכלי הגדול ביותר מאז קום המדינה כלפי הזוגות הצעירים ומדוע היא הסממן הגדול ביותר להרחבת הפערים החברתיים בישראל ?

בועת נדלן לפניך

צא ולמד !!

בישראל שנת 2015 קיימים כמעט 600 אלף דירות המוגדרות דירות להשקעה(דירה שנייה ומעלה )

עליית מחיר הדיור משנת 2007 שיצאה מכלל שליטה עם עלייה של 80% דחקה את הזוגות הצעירים

משוק הדיור ,וזאת בנוסף לחוסר היכולת לגייס את ההון הראשוני על מנת לקנות דירה

העלייה הדרקונית הביאה לבועת הדיור הגדולה בכל הזמנים ולפערים חברתיים נוראיים שמתרחבים משנה לשנה

הזוגות הצעירים שבלית ברירה שוכרים דירה בעצם שוחקים את ההון העצמי שלהם במקום לחסוך

את הכסף לקניית הדירה ומאידך גיסא בעלי הדירות להשקעה צוברים הון על חשבון הזוגות הצעירים

הזוגות הצעירים מופקרים על ידי המדינה ששכחה שהם נתנו 5 שנים מחייהם לטובת המדינה (תקופת השירות של הבעל והאישה ) וזה יכול להגיע להפסד השתכרות של 300 אלף שקל במשך תקופת השירות לפי 5000 שקל בחודש שכר מינימום (60*5000 ₪ )

אם ננתח את המספרים נגיע למספר מבהילים ומעוררי דאגה

אם ניקח בממוצע שכירות בגובה 3500 שקל בחודש ונכפיל את הסכום בכמות של 300 אלף דירות

להשכרה נגיע ונכפיל ב 12 חודש נגיע לסכום מפלצתי של 12 מיליארד שקל בשנה !!

זהו סכום שעובר מהכיס של השוכרים לכיס של בעלי ההון ,חלקו הגדול בשחור ומרחיב משנה לשנה את הפערים החברתיים שהפכו למדאיגים וחסרי תקדים !!

טבלת הדירות להשקעה

כלומר יש לנו שילוב של מחירי דירות עולים בגלל מחדל ריבית האפס שמנהיג בנק ישראל ועליו יש לי ביקורת קשה ונוקבת ,ובנוסף כסף שעובר מכיס של השוכרים לכיס בעלי ההון ,דבר המקטין בצורה משמעותית את הסיכוי של הזוג הצעיר לחסוך את ההון הדרוש לדירה

ויש פתרונות מצוינים למשבר הדיור

מה הפתרונות  שאני מציע כיו"ר העמותה  ?

1.העלאת ריבית דרמטית של הריבית לשעור של  1% ריבית במשק בצורה מדורגת בפעימות  של

0.25% .הווה ידוע שכשיש אלטרנטיבות ,הכסף זז מאפיק הון אחד לשני .ריבית סבירה על הכסף תוציא את המשקיעים משוק הדיור

2.תוכנית פינוי בינוי –תוכנית מצוינת שלא מצריכה רכישת קרקע ותוכניות אלא רק תוכנית התחדשות

עירונית כאשר בונים את הבניין הראשון ,מפנים את הדיירים ,הורסים ,בונים ומחזירים את הדיירים

וכך הלאה עם הבניין השני

ישנו פוטנציאל של עשרות אלפי דירות במרכז הארץ כמו יבנה ,אשדוד ראשל"צ ועוד

תוכנית מצויינת שכולם מרוויחים בסגנון WIN –WIN

3.מענקים לזוגות צעירים שעשו 3 שנים צבא שקונים דירה ראשונה בגובה המע"מ שיכנס לחשבון הזוג הצעיר מייד עם חתימת החוזה .המענק יכול להיות משמעותי ולהגיע עד סכום של 200 אלף שקל למי שרוכש דירה ממוצעת בגובה 1.3 מיליון שקל

4.העלאה דרמטית של מס הרכישה ל 20% לכל מי שמחזיק דירה שלישית ומעלה

לידיעת הקוראים ישנם כמעט 200 אלף בעלי 3 דירות ומעלה !!

כל הברבורים והקשקשת שהעלאת מס הרכישה תגרום לעליית השכירות הם שטויות במיץ עגבניות !!

יושב ראש העמותה לצמצום פערים חברתיים

יורם מועלמי

יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

אתם מוזמנים להצטרף בלייק לדף העמותה שמנהלת מאבקים כמו פירוק קרטל הבנקים ,זכויות העצמאים , חד הוריות , ועוד

אשמח אם תשתפו את הכתבה בפייסבוק וברשתות החברתיות

דף העמותה בפייסבוק

https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA/1414376258793233?notif_t=page_new_likes