בועת האשראי במשק בשיא והעמותה לצמצום פערים פותחת בקמפיין נגד דחיפת הלוואות ללא מטרה ע"י הבנקים

140 מיליארד שקל זהו היקף ההלוואות והאשראי הצרכני נכון לסוף שנת 2015.זהו גידול חסר תקדים של 16% בשלוש השנים האחרונות מאז סוף 2012 אז עמד היקף האשראי הצרכני על 120 מיליארד שקל

הציבור הישראלי טובע בהלוואות .אם ניקח את הממוצע אז יוצא שכל משק בית ממוצע חייב לבנק 70 אלף שקל .בגלל הפערים הגדולים בין העשירונים מסתבר שהממוצע של האשראי הצרכני לכל משק בית כולל עסקים קטנים הוא גבוה בהרבה מ 70 אלף שקל ויכול להגיע לסכומים דמיוניים

ממה נובע הגידול חסר התקדים באשראי ? הנה מספר סיבות

1.יוקר המחיה ובעיקר יוקר מחירי הדיור -עליית מחירי הדיור בכמעט 100% ועליית מחירי השכירות השפיעה על יוקר המחיה ויותר זוגות צעירים ומשפחות לא מצליחים לגמור את החודש .הרבה זוגות צעירים נאלצו בגלל מחירי הדיור הגבוהים לגייס הון עצמי ע"י הלוואות כדי לגייס הון ראשוני הדרוש לקניית דירה .הם גייסו לשם כך את הוריהם ששעבדו את החסכונות שלהם בבנקים כנגד הלוואות לילדים וזאת במקום להתקומם נגד מחירי הדיור .כך התפתחה לה הבועה

2.דחיפת האשראי על ידי הבנקים -מאז מחאת 2011 מצאו הבנקים פוטנציאל חדש לשיווק ההלוואות והם הציבור הרחב ,הלקוחות הקטנים והעסקים הקטנים

מחאת 2011 חשפה את המחיקות הגדולות שעשו הבנקים לחברות הגדולות כמו נוחי דנקנר ,לב לבייב יצחק תשובה ואחרים .הביקורת גברה ויש יותר פיקוח של הציבור והתקשורת על מהלכים של הבנקים

על כן במהלך חכם החליטו הבנקים "להתלבש" על הלקוחות הקטנים .הפיתוי היה מושלם והציבור חסר יכולת להתנהלות כלכלית נכונה התחיל להתפתות

1

הלוואות ללא מטרה חייבות להדליק נורה אדומה !!

הריבית הנמוכה פיתתה את הציבור לקחת הלוואות מכל הבא ליד .וכך קוראים היום להלוואות בבנק לאומי לדוגמא :

1.הלוואה מיידית בקליק אחד

2.הלוואה בהחזר קבוע

3.הלוואה מובחרת

4.הלוואה לסגירת מינוס

5.הלוואה בכרטיס האשראי

6.הלוואה עם דחיית תשלום הקרן בחצי שנה

7.הלוואה לצורך שיפוץ דירה

8.הלוואה לצורך קניית רכב חדש

9.הלוואה לצורך הלוואה

בנק לאומי סוגי הלוואות

מתוך אתר האינטרנט של בנק לאומי -הלוואה שלא חייבים לא לוקחים !! הלוואה היא לא הסנגור של המינוס !!

בואו ניקח לדוגמא כיצד דוחפים הלוואות בבנק הפועלים :

1.אשראי ברגע

2.הלוואה רב ערוצית

3.מימון לרכב

בנק הפועלים סוגי הלוואות

הלוואה היא לא מוצר צריכה בסיסי !!

וכך התנפחה לה הבועה .הריצה אחרי הדירות ובנוסף העלייה ביוקר המחיה גררה ציבור שלם לצרוך הלוואות ללא אבחנה .הבנקים הצטרפו לחגיגה והתחילו לדחוף אשראי בכל מקום :

1.בכספומט

2.בהודעות SMS לטלפון הנייד

3.בפרסומת בטלוויזיה

4.בהקפצות של גוגל

5.בפייסבוק

הלוואות לכולם.jpg

בתור לכספומט הלוואות לכולם !! כל דכפין יתיי ויאכל  !!

שלא כמו פעם לא צריך להגיע לבנק ולחתום על מסמכים .הכל בטלפון .תוך 3 דקות ויש לך הלוואה בכל סכום שתבחר !!

כיצד מתחיל התהליך שבו הסתבך הציבור בהלוואות ?

ברור לכולם שבגלל עודף ההוצאות על ההכנסות , משקי הבית לא סוגרים את החודש ונאלצים להיכנס למינוס (אוברדרפט ) שהפך להיות קבוע .אבל כאן הייתה חייבת להידלק הנורה האדומה !!

האוברדרפט הוא כבר תמרור האזהרה של משק הבית שאנחנו נמצאים בעודף של הוצאות על הכנסות ועל כן יש צורך לעשות בדק בית היכן אפשר לקצץ בהוצאות והיכן ניתן להגדיל הכנסות

ניקח לדוגמא משק בית בו ההכנסות של בני הזוג מסתכמות ב 13 אלף שקל בחודש וההוצאות מסתכמות ב 15 אלף שקל .המשפחה מייצרת כל חודש גרעון של 2000 שקל דהיינו גרעון של 24 אלף שקל בשנה .דבר זה אמור לעשות חושבים כיצד לאזן בין ההוצאות להכנסות

האוברדרפט הוא דבר נפוץ וכמעט כל משק בית נמצא במינוס אולם כבר כאן צריך לעשות חושבים שהרי אם ניקח הלוואה הרי שנצטרך להחזיר אותה ,ואנחנו עדיין בגרעון של 2000 שקל בחודש .המינוס הוא דבר זמני שאמור לתת לנו מענה לזמן קצר עד שנאזן בין ההכנסות להוצאות

חלק  בעייתי בהתנהלות נובע משתי גורמים משמעותיים :

  1. הנטייה לצריכת יתר כמו לקנות את לדוגמא רכב חדש במקום רכב יד שנייה או לקנות את הטלפון הכי חדש והכי יקר במקום לקנות טלפון נייד ברמה אחת פחות כשהביצועים אל הטלפון כמעט אותו הדבר ויכולנו להסתפק בטלפון מהדור הקודם
  2. המחשבה לטווח קצר ולא לטווח הארוך .הציבור כבר הפסיק לחסוך כסף ואינו מספיק מחושב ואינו מתוכנן להוצאות בלתי צפויות .מהם הדברים הבלתי צפויים ? לא חסר דוגמאות?

-פיטורין ממקום העבודה וסיום תקופת  האבטלה ,קשיים במציאת עבודה חדשה

-הוצאות בלתי צפויות כמו טיפול רכב גדול ,טיפול שיניים גדול 

-מחלה קשה של אחד מבני הזוג או של אחד מבני המשפחה 

-הסתבכות כלכלית של העסק המשפחתי 

ואז הכל מתמוטט .הבנק דורש מהלקוח לפרוע את ההלוואה .ההלוואה היא מסמך משפטי מחייב ונותן כוח עצום לבנק במידה והלקוח לא עומד בתשלומים .הבנק מנסה לגבות את החוב ובמידה ולא מצליח לא מהסס לתפוח תיק בהוצאה לפועל .ואז העניינים מסתבכים עם ריביות רצחניות בהוצאה לפועל שכר טרחה לעורכי הדין של הבנק ,שכר טרחה לעו"ד של המשפחה ומשק הבית שוקע בצרה צרורה

שטרום 1

יו"ר העמותה וראש צוות הבנקאות בדיון בוועדת שטרום בעניין דחיפת האשראי 

בנק ישראל זיהה את פצצת האשראי והבין שזה יכול לדרדר את המשק לכאוס ולמיתון כבד ועל כן התריע בתאריך 17.11.2015 מפני  "דחיפת האשראי " במכתב חריף לבנקים שכותרתו :

"שיווק יזום של הלוואות קמעונאיות "

במכתב הוא מתרה בפני דחיפת הלוואות ללא צורך ללקוחות הבנקים ,ותובע מן הבנקים הליך מסודר כולל נהלים הקשורים לתהליכים לפנייה יזומה ללקוחות

הוא דורש מהם בדיקה לגבי כדאיות כלכלית של לקיחת ההלוואה כולל אפשרויות החזרת ההלוואה ,תוך אזכור הנכסים וההתחייבויות של הלקוח ויכולתו של הלקוח להחזיר את ההלוואה

בנק ישראל התראה

בנק ישראל לבנקים :הימנעו מדחיפת הלוואות ללקוחות ללא צורך וללא בדיקת יכולת החזר

מנכ"ל עמותת"פעמונים" צוטט בתכנית "עושות חשבון " שבשנים האחרונות יש גידול משמעותי בפנייה לעמותה לקבל ליווי כלכלי .אם בעבר פנו אליהם 2000 משפחות בשנה הרי בשנת 2015 פנו אליהם כמעט 6000 משפחות בשנה

היקף החוב הממוצע עומד על 100 אלף שקל למשפחה !!

בוועדת שטרום דיברנו בדיוק על כך שהאשראי זול וזמין והבנקים דוחפים בכל הכוח את הלקוחות לקחת הלוואות ללא צורך

 

2

הלוואה היא לא מוצר צריכה בסיסי !! היא לא הסנגור של המינוס !!

בקרוב העמותה לצמצום פערים תשיק את הקמפיין שלה שכותרתו תהיה :

התנהלות כלכלית נכונה -יוצאים מהמינוס

לא להלוואות ללא מטרה !!

מטרת הסדנאות תהיה לחנך להתנהלות כלכלית נכונה על מנת לצאת ממעגל החובות לקראת עצמאות כלכלית וללא צורך בלקיחת הלוואות !!

מה אנחנו רוצים להשיג בסדנאות הכלכליות ?

1.לצרוך פחות אשראי ובהדרגה להיגמל לחלוטין מלקיחת הלוואות -בדיוק כמו גמילה מסיגריות

2.לדעת לנהל את תקציב המשפחה ולתכנן את התקציב המשפחתי

3.לשנות את הרגלי הצריכה

את ההרצאות ינחו בכירים בעמותה לצמצום פערים וגם מרצים אורחים בלווי מצגות ודוגמאות מעשיות

מה בעצם אנחנו אומרים ?

1.הלוואה שלא חייבים -לא לוקחים !!

2.הלוואה הנלקחת בין רגע -והחיים השלמים שצריך להחזיר !!

3.הלוואה היא לא מוצר צריכה בסיסי !!

 

סדנאות

 

בימים אלו מתבצע רישום מוקדם לסדנאות שיתקיימו באשדוד וביבנה :

הרישום מתבצע במייל sadnaot2016@gmail.com

אנחנו מזמינים אותכם גם להצטרף לדף העמותה לצמצום פערים בפייסבוק :

https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/1414376258793233

וגם לאתר האינטרנט שלנו -הבית החברתי :

http://www.baithevrati.com/

בברכה

יורם מועלמי -יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

אלון ביטון -מנהל פרויקטים ראשי של העמותה וראש צוות בנקאות

 

 

 

 

 

 

העמותה לצמצום פערים תציג ביום א 14.2 נייר עמדה לוועדת שטרום בנושא הגברת התחרותיות בענף הבנקים

יום א לווג העמותה

העמותה לצמצום פערים חברתיים שהיא התנועה לשינוי כלכלי חברתי, מברכת על הקמתה של  הוועדה לבחינת דרכים להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית בישראל, ותבטיח בחינה מדוקדקת ומקיפה של המערכת הפיננסית במדינת ישראל. אין עוררין שיציבות מערכת הבנקאות בפעילות הפיננסית בישראל, חשובה להתנהלותה התקינה  לשם תמיכה בפעילות הכלכלית – הריאלית והפיננסית כאחת. אנו מבקשים מחברי הוועדה לבחון לעומק את הסתייגותנו מן המלצות הביניים אשר פורסמו  ומבקשים גם להודות לחברי הוועדה על ההמלצות התקינות בנושאים שונים, בהם הוועדה הייתה קשובה לרחשי הציבור.

הנושאים העיקריים אשר עלו מן המלצות הביניים של הוועדה בהם אנו רואים לנכון להגיב :
הפרדת חברות כרטיסי האשראי תוך 36 חודשים כולל כאל

א'.תחום אשראי צרכני

ב'.אגודות אשראי ומדרג רגולטבי
ככלי אשראי צרכני

ג'.הלוואות ופנסיה
ככלי מעבר לאשראי צרכני

ד'.עו"ש
ה'.שעבוד נוסף לעסקים
נושא שלא עלה מן המלצות הביניים של הוועדה
ו'.בנק ישראל כמפקח על האשראי הצרכני

א'
1. המלצות הוועדה בתחום אשראי צרכני ושירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים -הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים-
ע"פ המלצת הוועדה:; הפסקת הנפקת כרטיסי אשראי חדשים על ידי הבנקים (לא כולל כרטיסי אשראי שנים. 4 חוץ בנקאיים וכרטיסי דביט לחיוב מידי) למשך עם זאת, יוכלו הבנקים להמשיך להפיץ כרטיסי אשראי.
התנועה מסתייגת בנושא אי-הפרדת חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל, אי הפרדת החברה תפגע בתחרות בשוק האשראי ותעניק לחברה יתרון משמעותי לעומת מתחריה העתידיים.
אנו מפצירים בפני חברי הוועדה לבצע את המהלך "עד הסוף" ולא לפצל אותו יש לחייב גם את בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי למכור את חברת האשראי כ.א.ל שבבעלותם -הצעה לה מתנגד בנק ישראל בשלב זה מהסיבות הלא נכונות ואלו אשר נדונו בפני הוועדה עצמה – בנק ישראל סבור שהיתרון הזה הוא דווקא חיובי משום שהוא יאפשר לבנקים הקטנים (דיסקונט והבינלאומי) להתחרות בשני הגדולים (פועלים ולאומי) וכך התחרות בין הבנקים תגדל, עם זאת גם אנו וגם מומחים באגף התקציבים במשרד האוצר סבורים כי זה לא המצב, וכי עובדה שעד היום האחזקה בויזה-כאל לא גרמה לבנקים הקטנים להתחרות בגדולים.
– אנו רואים כי יש לחברת כ.א.ל ערך תחרותי גבוה יותר כחברה עצמאית מאשר כחברה בקבוצת דיסקונט והבינלאומי , ללא הפרדה בין הגופים הללו למעשה ישמר ניגוד העניינים ביניהן ולא יהיה להן תמריץ להתחרות על מתן אשראי צרכני , – בנק דיסקונט בשבתו כבנק הכי פחות יעיל במערכת הפיננסית , ייתכן ומאחר והבנק מסתמך על כ.א.ל כמקור רווח משמעותי ופועל בהתאם בהתנהלותו – מאחר וכל תכלית המהלך הינה להגביר את התחרות אין למעשה דרך בה חברת כ.א.ל לא תופרד ולא תהווה חלק מהתחרות הכל כך מתבקשת .

2. איסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי:
תפעול חשבון העו"ש :  בבנק ישראל מתנגדים לאיסור שלטענתם ירע את מצבו של הצרכן בצורה לא מידתית. על פי בנק ישראל כרטיס אשראי הוא שירות בסיסי בניהול חשבון עו"ש עוד טוענים כי מדובר בצעד קיצוני , טענה זאת אינה מדויקת בלשון המעטה והסוגיה ברת פתרון- מאחר והבנקים יוכלו – כרטיסי חיוב מיידים , גם משרד האוצר תומך במהלך של DEBIT להמשיך להפיץ כרטיסי מעבר לסליקה יומית .
פגיעה בתחרות ויצירת מנופול :  אנו לא מסכימים עם הבעת החשש ליצירת מונופול של הנפקת כרטיסי אשראי בידי שלוש חברות כרטיסי אשראי בלבד בלא תחרות מהבנקים ,תפגע בצרכנים- טענה זאת שלעצמה מביעה אי אמון של הבנק המרכזי ביכולות הפיקוח שלו עצמו וכן מחזקות את ההמלצה לבצע את ההפרדה שנים למען "הגנת ינוקא" לאחר מכן וועדת היישום תוכל לבחון מחדש את 10לתקופה של המלצותיה באשר לרמת התחרות בעשור החולף .
מסגרות אשראי ומימון הון :  טענה נוספת שמעלה הבנק המרכזי בהקשר זה היא שמגבלה כזו תפעל לצמצום מסגרות האשראי לצרכנים, שכן חברות כרטיסי האשראי קטנות ואינן בעלות יכולת כיום לספוג את כל המסגרות של הבנקים. ועל כן הריבית לצרכן תעלה בהשוואה לריבית הנהוגה כיום על כן חייב הפיקוח 20 בבנק ישראל לצמצם את הריבית מעבר ל % ( ריבית שערורייתית כשלעצמה) ולצמצם אותה לרמה הנדרשת בכדי לקיים תחרות , בנוסף נושא זה ייפתר ע"ב השגת מקורות המימון הנחוצים הוועדה כבר ביצעה המלצות בתחום גיוס ההון הדרוש –לשם מתן האשראי בהיקף הנוכחי וקבעה כי בדוח הסופי יכללו ההמלצות כיצד יבוצע גיוס ההון האמור (אג"ח | בנק ..) משמעות הסוגיה הזאת, שעדיין מהווה נקודת מחלוקת גדולה בין בנק ישראל לאוצר, היא העברת הסיכונים מהבנקים לידי חברות כרטיסי האשראי העצמאיות, שיצטרכו לספק מסגרות אשראי מיליארד שקל עבור לקוחות כרטיסי 50 בכל רגע נתון (היום הבנקים מעמידים מסגרות של יותר מ האשראי). פתרון סוגיה זאת יתאפשר מאחר וחברות כרטיסי האשראי יוכלו לגייס הון מגופים פיננסיים אחרים שאינם בנקים, כמו המוסדיים או גיוסי אג"ח בשוק ההון.

cooperative-Bank 1

ב' בנקים קואופרטיבים | אגודות אשראי
אגודות אשראי יכולות להציע תנאים אטרקטיביים לחברים בהן מהסיבות הבאות:
האגודה פועלת תוך יעילות תפעולית גבוהה.  בעידן המודרני אין צורך בפריסת סניפים רחבה ובהחזקת כוח אדם יקר.
חלק ניכר מהפעילות נעשה באמצעות האינטרנט,  2012 תחום נפרד שזכה אף הוא לתמיכה בדו"ח הצוות להגברת התחרותיות. (צוות זקן )2011 שהוקם בעקבות צוות טרכטנברג
ע"פ סעיף ה' לדו"ח הבינים ,אנו מצטרפים להמלצת הוועדה ומחזקים את העמדה כי יש לאפשר מסלול רישוי הדרגתי להקמת בנקים קואופרטיביים ואגודות אשראי, הן לגבי ההון העצמי, הן לגבי דרישות הרגולציה וכמן כן לגבי הקמת לשכות שירות של מערכות מחשוב – באחריות המדינה – לשם הקלה בתהליך ההקמה. אנחנו מברכים על מסקנות הביניים של הוועדה בנושא זה,
חשוב לנו לציין כי בנוסף לגיוס הון לשם הקמת בנק קואופרטיבי בהתאם למודל המדורג, מוצע לתקן את הרגולציה, שתאפשר פתיחת שערים לצורך גיוס הון.
חודשים תנאים מקילים 6המלצות הוועדה מבחינת לוחות הזמנים הן לקבוע (הפיקוח על בנקים ) תוך (לרבות בכל הקשור בדרישות להון מינימלי ) – יחד עם זאת הקמת לשכת שירות למערכות מחשוב על ידי יש IT ע"פ מומחי – משרד האוצר למען מתן שירותים בנקאים פיננסים יוקמו רק תוך כשנתיים בטכנולוגיה כדי להביא לצמצום לוחות הזמנים בייחוד שמדובר בתשתית אשר מהווה חסם עבור כל מתחרה פוטנציאלי

בחודש ספטמבר 2014 סמנכ"ל בכיר במועצה העולמית לאיגודי אשראי כתב למפקח על הבנקים דודו זקן, כי הדרישות אותן הוא מציב כתנאי למתן רישיון להפעלת אגודות אשראי ובנקים קואופרטיביים הינן מופרזות. דרישות אלו, לטענת הסמנכ"ל, מהוות למעשה חסם שימנע בפועל הקמת גופים אלו. במועצה העולמית לאיגודי אשראי כתבו את הדברים למפקח זקן בתגובה לטיוטת ההנחיות שפירסם בנושא

כזכור המפקח על הבנקים פירסם טיוטת הנחיות המגדירות את התנאים להקמת אגודות אשראי, כאשר אחת הדרישות הן כי הגוף יחזיק בהון עצמי מינמיאלי של כ-75 מיליון שקל החל מיום פעילותו הראשון. במכתבו למפקח על הבנקים, כתב אדוארדס "אנו מודאגים מכך שדרישת ההון ההתחלתית המחמירה בגובה 75 מיליון שקל איננה ריאלית לקואופרטיב פיננסי, וסביר להניח שהיא תמנע בפועל את ההקמה של גופים אלו".

פנסיה

הלוואות מהפנסיה
המלצות הוועדה לגבי שינוי היקף ההלוואות שהחוסכים לפנסיה יוכלו ליטול מקופות הגמל שלהם. הוועדה ממליצה לאפשר לחוסכים ליטול אשראי מבלי לפרוע אותו, על חשבון כספי הפנסיה, ולהיוותר עם קצבה חודשית מקרן הפנסיה בתוספת קצבת זקנה מביטוח לאומי ובתוספת קצבאות פנסיה אחרות בסכום של שקל לפחות. 3,800
הסתייגות נרחבת בעמותה לצמצום פערים חברתיים ובכנסת ישראל מההמלצות הללו:
קיימת התנגדות נחרצת בקרב רבים מחברי ועדת הכספים, בנוגע להמלצת ועדת שטרום לאפשר לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה לאפשר הלוואות צרכניות לעמיתיהן, במסגרת המאמץ להגביר את התחרות בשוק האשראי בישראל.
כמו חברי הכנסת אנו מביעים חשש, כי פרסום האפשרות למתן הלוואות צרכניות מתוך כספי החסכונות לפנסיה, יעודד אנשים לקחת הלוואות למטרות שונות, גם במקרים בהם לא יוכלו לפרוע אותן, ובכך תיפגע יכולתם להתקיים בכבוד בעת הזקנה.
מדובר בהמלצה מטרידה ביותר ובלתי הגיונית בעליל, הגורסת כי הסכום המרבי ייקבע, כך שאם הלווה לא . ברור לכל בר דעת כי סכום זה ₪ 3,800יצליח לפרוע את ההלוואה, כל שיישאר לו יעמוד על מינימום של לא מאפשר קיום בכבוד, זאת לאור יוקר המחיה והסכום הזעום והמגוחך אשר יישאר בידיי העמית ביום פרישתו.
-על פי משרד האוצר המהלך הינו נדרש שכן כבר היום יש הלוואות הניתנות מהפנסיה בהיקף של 7 מיליארד ₪ בשנה בפועל כיום אין לנו מושג על האוכ' אשר מנצלות שימוש בכלי אשראי שכזה שכן טרם הועברו הפילוחים
באשר למי נוטל הלוואות ב צורה הזאת
– קיימת בקשה של וועדת הכספים למשרד האוצר בנידון .

ד' שעבוד נוסף לעסקים
בנוגע למתן אפשרות ללקוח לבצע שעבוד נוסף על נכסיו (כמו דירות) לטובת עסקים קטנים ובינוניים וזאת כדי לאפשר לעסקים לגוון את מקורות האשראי שלהם. בדוח נכתב בין היתר "בנק לא יסרב מטעמים בלתי סבירים לבקשת לקוח להטיל שעבוד נוסף על נכסים שלו המשועבדים לטובת הבנק, לצורך הבטחת החזר אשראי נוסף שהלקוח נטל ממוסד פיננסי (לרבות מוסד חוץ בנקאי). הבנק לא יפעל, במישרין או בעקיפין, באופן שיש בו כדי למנוע קבלת אשראי ממתחרה או לפגוע ביכולתו של הלקוח לקבל אשראי כאמור".
התנגדות נחרצת של העמותה לצמצום פערים לשעבוד נוסף על הנכסים של הלקוח כגון דירת מגורים. זהו מתכון לאסון, שכן אם וכאשר בעל העסק יקרוס, הוא יחויב למכור את הדירה שהיא למעשה קורת הגג שלו וביטחון משפחתו ועל כן חתם הלקוח המיועד על שעבוד מה ההגיון לאפשר שעבוד נוסף ? מלבד לדרדר את הלקוח לפורענות פיננסית ( יש לזכור כי ערך הנכס עולה בהרבה על השעבוד( .
אנו מאמינים כלל כי יש לפעול ללא לאות בכדי להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולהגדילו – ללא קשר לשעבוד נכסים נוספים.
ה' חשבונות עו"ש ואוברדפרט
. המכשיר הפיננסי העיקרי שעוזר ליותר ממחצית הישראלים לגמור את החודש. 1
על פי ההצעה, שוב לא נזדקק לחסדי הבנק כדי לקבוע את מסגרת האשראי. נוכל לפנות לחברת  ביטוח או חברה פיננסית אחרת המתמחה בשירותי אשראי, ולבקש מהם מסגרת אשראי. המסגרת תסופק בחשבון הבנק הקיים, מבלי שהלקוח יצטרך לפתוח חשבון במקום נוסף. כך תיפתח תחרות על הלקוח, מבלי שהלקוח יצטרך לעבור בנק לשם כך. : לפישוט המוצר הבנקאי, להעצמת כוח המיקוח של הלקוחות Credit Bureaus  בדוח יש המלצה להעביר מידע על האוברדרפט (של הלקוחות מהבנקים לחברות חוץ בנקאיות באופן יומיומי, כך שאותן חברות יוכלו לכסות את האוברדרפט של הלקוחות ולהתחרות בבנקים גם במקטע זה, בתנאי שהלקוח העניק הרשאה לבנק לשתף את המידע האמור. עם זאת, לשם כך נדרשת הקמת ממשק דיגיטלי להעברת המידע. הוועדה ממליצה לקדם זאת, אך לא קבעה בלוחות זמנים ,אנו מבקשים מהוועדה לקדם יוזמה למערכת כזאת עד שנתיים ומבקשים כי תהיה גישה כבר תוך שנה למידע הקיים בבנקים .

: .מסלולי העמלות בפיקוח והעברת כל לקוח חדש באופן אוטומטי למסלול הבסיסי 2
באפריל, מחויבים הבנקים לכלול שני מסלולי עמלות – הבסיסי והמורחב. הבנקים יוכלו להציע 1-החל מ
מסלול מורחב פלוס אך הם אינם מחויבים בכך. המסלול הבסיסי של משק בית ממוצע כולל עד פעולה
שקלים. המסלול המורחב, המיועד 10 פעולות בערוץ ישיר ומחירו יהיה עד 10אחת על ידי פקיד ועד
פעולות בערוץ ישיר. מסלול 50 פעולות פקיד ועד 10ללקוחות שצורכים שירותים מעל הממוצע, כולל עד מורחב פלוס כולל את מספר הפעולות לפי המסלול המורחב ושירותים נוספים לפי החלטת הבנק.
אנחנו מבקשים כי המסלולים יתווספו לתעריפון הקיים בכל בנק באופן אוט' עם פתיחת החשבון ללא
(בדיוק כפי שקורה בעולם הסלולר בעת פתיחת חשבון ) ולא – קשר לגיל הלקוח | מגבלות כאלו ואחרות
יחליפו את העמלות המצויות בו, כך שתמחור השירותים עבור לקוח שלא יהיה מעוניין להצטרף לאחד המסלולים, יישאר לפי השיטה הקיימת היו. בכל אופן, כל לקוח יוכל לעבור משיטת חיוב אחת לאחרת
בתחילת כל חודש קלנדרי, בכפוף למתן הודעה מראש. החיוב עבור המסלול יתבצע על בסיס חודשי, בתחילת כל חודש, עבור החודש שקדם לו.

חדווה בר

הפיקוח על הבנקים מעדיף באופן ברור וקיצוני את יציבות הבנקים תוך התעלמות גורפת מהאינטרס הצרכני

ו' נושא שלא נידון בוועדה – הפיקוח על הבנקים ,בנק ישראל

בכל ההקשרים הנ"ל הדפוס החוזר הינו חסמים לתחרות ע"י בנק ישראל, לכן אנו רואים חשיבות בהעברת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מבנק ישראל, גם משום שהדבר מפצל את המפקח החדש על האשראי ובפועל ימנע ממנו לבצע את עבודתו כהלכה וגם בשל החשד כי בנק ישראל יפגע בכך בתחרות.
לאורך השנים הוכיח בנק ישראל כי הפיקוח ברוח היציבות הפיננסית חשוב בעיניו יותר מקידום התחרות והצרכנים ולכן החשש הוא שתחת הפיקוח של בנק ישראל התחרות בשוק האשראי הצרכני לא תתרומם , על הוועדה לקיים דיון מהותי באשר להפרדת הפיקוח אנו נשמח להופיע בפני הוועדה ולהציע חלופות .
בברכה, תנועה לשינוי כלכלי חברתי באמצעות העצמה כלכלית . –הבית החברתי

יורם אלון

כותבי נייר העמדה

יורם מועלמי -יו"ר העמותה לצמצום פערים

אלון ביטון -מנהל הפרויקטים של העמותה

העמותה לצמצום פערים ליועמ"ש ויינשטיין :מדוע עדיין לא נפתחה חקירה פלילית נגד בנק לאומי

ויינשטיין 2

יהודה ויינשטיין היועץ המשפטי לממשלה טלפון 02-6468849 פקס: 02-6467001

האם העמותה לצמצום פערים עומדת לעתור לבג"ץ נגד יהודה וינשטיין בפרשת הכופר של בנק לאומי ?

שנה חלפה מאז פניית העמותה לצמצום פערים  ליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לפתוח בחקירה פלילית

נגד בנק לאומי בנוגע לכופר בסך 1.6 מיליארד שקל שאולץ לשלם בנק לאומי לרשויות המס האמריקאיות

לפני חודש פנו שוב יו"ר העמותה יורם מועלמי ומנהל הפרויקטים הראשי אלון ביטון ליועמ"ש כדי לבדוק באיזה שלב החקירה

ושוב גוררים רגליים בטענה שהצוות נמצא בבדיקה והטיפול יסתיים בקרוב

הם מזכירים לנו שלא מדובר בכשל קטן, בהחלטה נמהרת או בטעות בשיקול הדעת של גיבורי הפרשה – אלא בכוונת מכוון של בנק לאומי. בהחלטות שבמדינה כמו ארה"ב היו מובילות את האחראים להן היישר אל מאחורי סורג ובריח.
הם צודקים: מדובר בהונאת ענק מתמשכת; בבניית מאגר של לקוחות עבריינים מעבר לים; בסיוע רב־היקף לנוכלים באמצעות חשבונות בנק פיקטיביים; באספקת מכשירי טלפון סלולריים אנונימיים לאותם מגוהצים, ועוד ועוד.
מדובר ברשת עבריינית, שחשיפתה לפני שנים אחדות אילצה את הנהלת הבנק הנוכחית לשלם לרשויות המס בארה"ב כופר בסכום של 1.8 מיליארד שקלים. מדובר בנזק אדיר לבנק לאומי שמקופתו שאבו כאמור באותה התקופה גליה מאור וחבריה את הבונוסים החלומיים.
על רקע העובדות האלה שואלים עכשיו בצדק אותם קוראים מודאגים: האם הגב' מאור תצליח להישאר מוגנת ולא תעמוד לדין? האם גם הפרשה הזאת תימרח? האם שוב פותחים מטרייה גדולה מעל לראשי המיוחסים
בקטע הזה סיפרנו כי חומר הנפץ הזה או התפוח הלוהט  התגלגל עד לשולחנו של יהודה וינשטיין ושם נעצר; כי וינשטיין הקים צוות לבחינת הנושא; כי בצוות התגבשה החלטה לפתוח בחקירה, אבל האישור של היועץ מבושש להגיע.
שוב אינו ממהר, שוב יש תחושה שהוא חושש לנעוץ שיניים באנשים חזקים. שוב יש תחושה שהמלכה ונאמניה מוגנים וממשיכים את הנשף בלי הפרעה. הרושם הזה קיבל משנה תוקף בוועדה חיצונית מטעם הבנק (בראשות הנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בת"א, השופט אורי גורן) שבחנה גם את שאלת כספי הבונוסים האדירים שקיבלו השלושה, כ־44 מיליון שקלים יחד, ונהגה בהם בכפפות של משי.
מה החליטו חברי הוועדה שאמורים היו להחזיר לבנק מעט מהשפיות שאבדה לו? להמליץ על כך שהשלושה יחזירו לקופת לאומי 5.1 מיליוני שקלים בלבד – כ־11 אחוזים מהמענקים נטו שהם קיבלו. ממש צחוק מהעבודה.
רגע, הקטע הזה של הצחוקים, שאושר כמובן בדירקטוריון הבנק וממתין לאישור של השופט המחוזי בת"א, חאלד כבוב, עדיין לא הסתיים. החברים היקרים דורשים ממס הכנסה להכיר להם ב־50 אחוזים מהסכום – משום ששילמו מס בשעתו על כל הבונוסים – כלומר עליהם יהיה לשלם 2.5 מיליוני שקלים בלבד. בוטנים ליום שישי, גרעינים לשבת, אפילו זה לא לעשירים מסוגם.
מה תגובת היועץ המשפטי לממשלה באמצעות דובריו? אין הפתעות: "היועץ מקבל עדכונים מצוות הבדיקה שהוא מינה… הטיפול בנושא יסתיים בשבועות הקרובים" (ישראל היום )
אלון ואני

מועלמי וביטון העמותה לצמצום פערים שוקלים להגיש בג"ץ נגד היועמ"ש יהודה ויינשטיין

הנדון: התערבותך הדחופה בהתנהלות הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר בכל הנוגע לתשלום הכופר של בנק לאומי לממשל האמריקאי

העמותה לצמצום פערים חברתיים  פונה אליך בבקשה להתערב ולבחון בהקדם את אופן התנהלות הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר בכל הנוגע לתשלום הכופר של בנק לאומי לממשל האמריקאי. וזאת, מתוך חשש שההחלטה על תשלום הכופר נבעה בין היתר מתוך רצון של הנהלת בנק לאומי להימנע מפתיחת חקירות אישיות – פליליות ואזרחיות – כנגד נושאי משרה בבנק (בעבר ובהווה), ועקב כך שתשלום הכופר מהווה דרך לפטור אותם מאחריות על מעשים שייתכן והיו פליליים, וזאת על חשבון החסכונות והכספים של הציבור כולו. בהקשר זה יש להזכיר כי למדינת ישראל מניות בבנק לאומי, והיא הייתה מעורבת במינוי הדירקטורים בבנק.

כידוע, גם ברבעון הנוכחי – לפי הדו"חות שפרסם הבנק – הוא הפריש פעם נוספת סכום עתק של 460 מיליון שקל, שחתך את רווחיו ברבעון השני ל-290 מיליון שקל, ירידה חדה של 39% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

כאמור, התסבוכת של בנק לאומי עם רשויות המס האמריקניות נמשכת מספר שנים. כידוע, אין זו ההפרשה הראשונה שהבנק נאלץ לבצע, בגין תשלום של כמיליארד שקל שהבנק צפוי לשלם בעתיד לרשויות המס כדי לסגור את התיק נגדו. ההפרשה הקודמת הייתה גם היא בהיקף מאות מיליוני שקלים.

הרקע לחקירה הוא החשש של האמריקאים כי בנק לאומי – בדומה לבנקים אחרים בישראל – איפשר ללקוחות האמריקאים להעלים מס. תשלום הכופר העתידי אמור גם לשחרר את האחריות של נושאי המשרה – הנוכחיים ואילו שכיהנו בבנק בעבר – והוא מהווה דה פקטו שחרור מאחריות.

גישה זו, לפיה תשלום כופר על חשבון כספי ציבור היא הדרך המהירה לפתור משברים במערכת הבנקאית היא בעייתית משני היבטים: ההיבט הראשון הוא שתשלום הכופר נעשה על חשבון לקוחות רבים שכלל לא "הרוויחו" מהעלמת המס שבוצעה במקרה דנן, והם בכל זאת נדרשים לשלם עליה. אמנם הדבר נכון עבור חברות ציבוריות רבות המשלמות כופר, אך זה נעשה בולט במיוחד כאשר מדובר בבנקים אשר הם גם בבעלות הציבור (דוגמת בנק לאומי) וגם מנהלים כספי ציבור (וזאת בניגוד, למשל, לחברות ציבוריות ריאליות).

ההיבט השני הוא השחרור של נושאי המשרה בתאגיד מחקירה פלילית ומהצורך לפצות עבור עבירות שלכאורה ביצעו, ולשפות את הבנק על הנזק שנגרם לו.

הרי ברור הדבר שהעלמות מס בהיקפים כה גדולים לא בוצעו בתום לב, ואם יש מקרה בו נושאי משרה בבנק לאומי ידעו על העבירות המבוצעות אך העלימו עין – או אפילו קידמו אותן, אז יש פגם משמעותי בשחרור שלהם מאחריות. וזאת במיוחד לאור העובדה שלא מעט בכירים המכהנים כנושאי משרה בבנק כיום, עבדו בתפקידים ניהוליים בבנק גם בשנים שעברו, והן נשוא חקירת האמריקאים.

גם אם הכופר אכן ישולם, היו אמורים המפקח על הבנקים ומשרד האוצר לפתוח בחקירה ולבחון את התנהלותם של נושאי המשרה בבנק לאומי, בעבר ובהווה, ולראות כיצד היו מעורבים בעבירות לכאורה הנוגעות לחקירת האמריקאים. כך גם אם ישולם הכופר, יש לוודא שאותם נושאי משרה משפים את הבנק על ההוצאות הרבות שלו. לא ייתכן שאותם מנהלים אשר מקבלים משכורת עתק בשגרה – יהיו פטורים מאחריות לכספי הציבור שעליו הם מופקדים. לצערי, חקירה דוגמת זו לא בוצעה.

סוגיה זו מתחדדת נוכח העובדה שבנק לאומי הוא בנק שמתנהל ללא בעל שליטה, ושהמפקח על הבנקים מעורב במינוי הדירקטורים בו. בנוסף, זהו בנק שמדינת ישראל מחזיקה אחוז במניותיו, והחזיקה אחוז משמעותי יותר אף בימים נשואי החקירה, ולכן יש חשיבות עליונה לבחון את התנהלות נושאי המשרה.

לכן, אבקשך להתערב באופן מיידי ולבחון את אופן ההתנהלות של הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר בתשלום הכופר של בנק לאומי. לא ייתכן שהפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר לא יבחנו  את התנהלות נושאי המשרה בבנק לאומי, ואת התנהלות הבנק שפטרה הלכה למעשה את נושאי המשרה בו מאחריות על מעשים בלתי חוקיים לכאורה.

                                                      

בברכה

יורם מועלמי

יושב ראש העמותה לצמצום פערים חברתיים

 

כך חתכה העמותה לצמצום פערים רווחים חזירים בסך 100 מיליון שקל בשנה "עמלת הודעה ללקוח" מרווחי הבנקים

aloni 1

אלון ביטון תחקירן ופרויקטור העמותה(מימין ) ויו"ר העמותה יורם מועלמי

המאבק של העמותה לצמצום פערים חברתיים בבנקים בעמלת "הודעה ללקוח " שהביא להקלה בכיסם של מאות אלפי לקוחות הבנקים שנמצאים בחריגה. סיפור של עמלה אחת על הודעה מהבנק בסך 100 מיליון שקל בשנה שבא לסופו עקב איום העמותה בבג"ץ נגד בנק ישראל

המחאה החברתית יצרה שינוי תפיסתי בציבור והעלה על סדר היום הציבורי מגוון נושאים שלא היו קודם לכן חלק מהשיח היומיומי. אחד הנושאים הללו הוא הדיון בגבולות הסבירים של השוק החופשי, ומתי הוא מפסיק להיות "חופשי" וגולש לתחומי ה"קפיטליזם חזירי". בתוך כך, עוד באותה שנה הוקמה הוועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאית, ששמה לה למטרה לגבש המלצות לפתרון הבעיות הקיימות במערכת הבנקאות הישראלית

בעקבות המחאה החברתית שפרצה בשנת 2011 הוחלט על הקמת הוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית וזאת בהמשך לריבוי העמלות שגובים הבנקים .באמצע שנת 2012 המליצה הוועדה להוזיל עמלה שערורייתית שנקראת עמלת הודעה ללקוח " שנגבתה מלקוחות הבנקים על פלט מחשב ,בסכום שנע בין 53 ל 90 שקל שמודיע על כך שהלקוח נמצא בחריגה ,בין היתר בעקבות פיגור בתשלום ,החזרת שיק והחזרת הרשאות (הוראות קבע)

רווחי הבנקים מהעמלה היו בכל שנה כ 100 מיליון שקל !! ועל מה ? על פלט נייר ?

שנתיים וחצי אחריי ,התברר שלמרות שהמפקח על הבנקים ,דודו זקן, שישב בוועדה כחבר מן המניין קרא להוזיל את העמלה או שיטיל עליה פיקוח ,לא נענו הבנקים לקריאתו ליישום ההמלצה .בחודש נובמבר 2014 הובא  הנושא לידיעת יו ר העמותה לצמצום פערים חברתיים יורם מועלמי ,תושב מושב גאליה הסמוך ליבנה ויחדש עם גדי טרקיי חבר הוועד המנהל מאשדוד ותחקירן העמותה אלון ביטון מר ג נעשתה פנייה למפקח על הבנקים ובה הדרישה לדעת מדוע לא יושמה ההמלצה להטיל פיקוח שהרי הבנקים לא נענו לקריאת המפקח .מיד לאחר הפניה ,הגיעה תגובת הפיקוח על הבנקים שהנושא "נמצא בטיפול".

כחודש לאחר מכן חזרה העמותה אל הפיקוח ולדובר בנק ישראל ,על מנת לקבל תשובות מדוע בנק ישראל מושך זמן שהרי עברו כבר שנתיים וחצי והוא אינו מפעיל את כוחו כרגולטור לפי סעיף 9ב לחוק הבנקאות שאומר שבמידה והעמלה היא יקרה ואין לה צידוק ,יכול המפקח לאכוף הטלת פיקוח על עמלה מסוג זה .במהלך ההתכתבות שהפכה לעימות חסר תקדים בין הצדדים ,בו סגנית המפקח עודדה פרץ ועוזר דובר בנק ישראל טרקו את הטלפון לחברי העמותה בפרצוף

עמלה הודעה גדי ללקוח

עמלתההודעה ללקוח נגבתה בצורה חזירית פעם אחר פעם .בתמונה כאן 3 פעמים 66 שקל סה"כ 200 שקל על פלט מחשב

להזכירכם אנו נמצאים בנקודת זמן שהיא שנתיים וחצי לאחר המלצת הוועדה .ב 15.1.2015 החליט יו ר העמותה  להסיר את הכפפות ושלח מכתב נוסף לבנק ישראל בו הוא מתרה שאם בנק ישראל לא יפעל תעתור העמותה לבית המשפט .כחודש חלף ולא התקבלה שום תגובה ,דבר המלמד על אטימות וניכור של בנק ישראל שלא מוצא את האיזונים בין השמירה על יציבות הבנקים לבין טובת הלקוח. ב -24.2.2015 התקבלה האזהרה האחרונה ,כאשר נעשה טלפון לנגידת בנק ישראל ,קרנית פלוג ,ובו צורף מכתב שבו צוין כי העמותה לצמצום פערים חברתיים עומדת לעתור לבג"ץ בעניין .

מסתבר שהלחץ עבד ,מה עוד שהיה צידוק להטיל פיקוח שהרי ב 8.3.2015 כשלושה שבועות לאחר מכן ראה לנכון המפקח על הבנקים דודו זקן ,להטיל פיקוח על העמלה ולהעמידה על סך 5 שקל בלבד! ,לעומת עמלה ממוצעת של 66 שקל קודם לכן .

איום לנגידה

הלחץ שעבד .האיום בתביעה משפטית על בנק ישראל

זוהי הצלחה חסרת תקדים של חברי העמותה לצמצום פערים חברתיים ,במאבקם ברגולטור שבמשך זמן רב צידד בבנקים שגבו עמלות מופרזות ומוגזמות ואיפשר להם למעשה לעשוק את הלקוחות שגם ככה נמצאים בקשיים כלכליים ומחשבים כל שקל ושקל

גדי טרקיי סגן יו

גדי טרקיי סגן יו"ר העמותה לצמצום פערים .הבנקים הגזימו עם ריבוי העמלות

הפתרון להגברת התחרותיות בענף הבנקאות היא הקמת בנק חברתי קואופרטיבי ובימים אלו חברי העמותה בראשות יורם מועלמי ומר הוד קרובי חבר הוועד המנהל ואלון ביטון תחקירן העמותה שוקדים על ייסוד הבנק החברתי הראשון ,שהבעלים שלו יהיו ציבור הלקוחות ,וגם יעשה סוף לחזירות של מנהלי הבנקים הגדולים .בנק זה יעבוד על מודל רזה ולא יהיו בו כמעט עמלות

הוד

יורם מועלמי ומר הוד קרובי חבר הוועד המנהל שוקדים על ייסוד הבנק החברתי הראשון ,שהבעלים שלו יהיו ציבור הלקוחות

ציטוט :

"אני שמח מאוד על הצלחת המאבק ,שהיטיב בכיסם של מאות אלפי לקוחות הבנקים המסחריים בכל הארץ ", אומר יו"ר העמותה יורם מועלמי , "נמשיך להיאבק בעמלות נוספות שאין להם צידוק במערכת הבנקאית

אני קורא לקוראים להצטרף לדף הפייסבוק שלנו שנקרא

https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/1414376258793233

ולהירתם למאבקים שלנו בפערים החברתיים כמו הקמת הבנק החברתי ,הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי בבנקים ובחברות הביטוח

יורם מועלמי יו"ר העמותה

אלון ביטון תחקירן העמותה