יו"ר העמותה לצמצום פערים בוועדת הכספים 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית והמחדל של בנק ישראל שהביא לבועת הדיור

אם נגידת בנק ישראל חושבת להחזיק את הריבית על אפס להרבה זמן היא טועה בגדול .יש כאן הפרת אמונים ופגיעה באינטרס הציבורי של מאות אלפי זוגות צעירים שרוצים לרכוש דירה ראשונה ורואים כיצד החלום לקנות דירה מתרחק

הדיון ב 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית ועליית הרבית על המשכנתאות שמקשה על הציבור הגדול של הצעירים בגלל התייקרות המשכנתא הוא יריית פתיחה במאבק .הסבירות להגשת בג"ץ נגד בנק ישראל בגין אי סיוע בצמצום הפערים החברתיים הולך ומתגבר

יו"ר העמותה יורם מועלמי ושימי אדזיאשוילי היועץ הכלכלי של העמותה כאן בדיון בוועדת הכספים

פרוטוקול וועדת הכספים -הדיון ב 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית ובועת הדיור

יורם מועלמי -יושב ראש העמותה

אני נמצא פה מטעם העמותה לצמצום פערים חברתיים. אני רוצה לשים פה דברים על השולחן, לצטט גם מחוק בנק ישראל. אני חושב שאנחנו הולכים פה סחור-סחור בכל עניין עליית הריביות. קודם כול, עליית הריביות על המשכנתאות, אחת הבעיות הנגזרות היא שפשוט הבנקים מודעים לכך שהסיכון היום במחירי הדיור, כפי שאמרת, עצם זה שמחירי הדירות היום גבוהים מאוד, הבנקים חשופים לסיכון הגדול שמחירי הדירות ירדו ולכן הם לא רוצים. כשבאחת התוכניות הראו אדם שביקש לקחת משכנתה והוא שאל את פקיד הבנק למה הריבית עלתה, אמר לו הפקיד: "אתה לא חייב לקחת". כי הבנק לא רוצה לתת לו את המשכנתה, אלא אם כן הוא ייקח את זה בריבית גבוהה מאוד, שההחזרים יעלו והוא יקטין את הסיכון בעצם זה שההחזרים של המשכנתה יהיו גבוהים יותר. פה להוזיל בחצי אחוז ושם באחוז – זה לא העניין.

אני רוצה להתמקד בנקודה אחרת. אני מדבר על בנק ישראל שמחזיק את המקל בשני הצדדים. אני מדבר בעיקר על נושא הריבית, שלא נתתם לי הזדמנות לדבר עליו בדיון הקודם.

היו"ר משה גפני:

אני נותן לך עכשיו את הזמן.

יעקב אשר (יהדות התורה):

עד עכשיו עשית הקדמה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

עד עכשיו לא הבנתי כלום.

יורם מועלמי:

אגיד את הדברים ואגבה אותם על-ידי דברים של נגיד בנק ישראל לשעבר דוד קליין ושל חוקר של בנק ישראל שצוטט פה באחת הכתבות: "הריבית האפסית היא שמנפחת פה את הבועה של הדיור". שימו את הדברים האלה על השולחן. כל עוד הריבית במשק לא תעלה, עצם זה שהנגידה מגנה על הריבית בגלל הייצוא זה לא תופס פה. נוצרים פה פערים חברתיים עמוקים מאוד. לא יכול להיות שזוג צעיר שרוצה לקנות היום את הדירה הראשונה שלו מתמודד היום עם משקיע שיש לו 3 או 4 דירות.

אני רוצה להגיד לכם עוד משהו, השר כחלון העביר את המס על הדירה השלישית בגלל שהנגידה לא נותנת לו תמיכה. כל עוד היא תחזיק את הריבית על אפס היא תנפח פה את הבועה של הדיור. לא משנה אם היא תוזיל בחצי אחוז או אחוז, בועת הדיור תישאר פה, לא יעזור שום דבר. הנגיד דוד קליין רואיין בעניין הזה ואמר שזה לא יעזור.

דרך אגב, אם אנחנו מדברים על בנק ישראל, אם אני לא טועה, ב-2010 עשיתם שינוי בחוק בנק ישראל. בנק ישראל אמור לסייע בצמצום הפערים החברתיים. העמותה שלנו היא עמותה לצמצום פערים חברתיים. אני לא רואה בדיוק איך הם מסייעים לצמצום הפערים החברתיים, כאשר זוג צעיר לא יכול לקנות היום דירה ראשונה ואילו משקיע קונה 3 ו-4 דירות, והוא ימשיך לקנות, לא משנה אם יטילו עליו מס או לא יטילו עליו מס, כאשר הריבית היא אפס. זה לא יעזור, אלא אם אתה אומר: אני מטיל הגבלות על המשכנתה למשקיע. יש את הגיבוי הזה של נגיד בנק ישראל לשעבר וגם של חוקר שלהם שאמר בדיוק אותם דברים. אי אפשר ללכת סחור-סחור.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אבל הריבית הייתה גבוהה בעבר ומחירי הדירות לא ירדו.

יורם מועלמי:

הריבית לא הייתה גבוהה בעבר. הריבית ירדה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

עכשיו היא אפס.

יורם מועלמי:

עכשיו היא לא אפס. משנת 2012 כשבנק ישראל הוריד את הריביות, אתה רואה שכאשר הריביות ירדו מחירי הדירות עלו

 

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל-אם לא תשנה את מדיניות הריבית ותתחיל להעלות בהדרגה את הריבית כמו בארה"ב העמותה תעתור לבג"ץ על הפרת אמונים ,פגיעה באינטרס הציבורי של ציבור שלם של זוגות צעירים שאיבד סיכוי לקנות דירה

סימון (שימי) אדזיאשוילי-יועץ כלכלי לעמותה :

אני מן העמותה לצמצום פערים חברתיים. אני חושב שאם כבר המוסדיים רוצים להיכנס לשוק המשכנתאות, רוצים לפזר את הסיכונים שלהם גם לשוק המשכנתאות, בואו תכניסו אותם לשוק המשכנתאות אבל ללא התיווך של הבנקים, שימכרו משכנתאות ישירות לציבור. זה גם מוריד ללקוח את הריבית, כי כביכול הוא מקבל ריבית זולה יותר, זה גם פותח את השוק לתחרות, שזה מה שכולנו רוצים. מה לעשות, 80% משוק המשכנתאות נשלט על-ידי 3 בנקים. אם אנחנו פותחים את זה ישר לציבור – גם הבנקים רוצים להוריד את האחוזים שלהם משוק הדיור, אין מה לעשות, רוצים לצמצם את ההיקפים שלהם שם. גם כולנו נהנים כי יש יותר תחרות, ואנחנו רוצים תחרות, וגם הציבור נהנה, כי יש לו תחרות והריבית שהוא משלם זולה יותר.

דבר שני שלא עלה בישיבה ואני חושב שהוא חשוב מאוד, החוזים שנחתמו כאן, כ-10 מיליארד שקלים, בין הבנקים למוסדיים, המידע הזה לא חשוף לציבור. בואו תחשפו את החוזים, מה נחתם, מה באמת הובטח בחוזים האלה. זה לא בדיוק ידוע ולפי שמועות הריביות שם גבוהות

היו"ר משה גפני: תדה רבה.

אני מבקש לסכם את הדיון כדלהלן.

עולה גם מן הדיונים המהירים וגם מן ההצעות לסדר בעניין העלייה בריבית המשכנתאות וכל מה שנלווה לכך, מתברר שאין כוונה לאף אחד מן הגופים שעוסקים בעניין הזה להוזיל מחירים.

יש לכל אחד עניין אחד. רשות שוק ההון והביטוח מעוניינת לשמור על כספי הביטוח, על כספי הפנסיה של האזרחים, זו המטרה. לא מעניין אותה מה קורה מסביב עם נושא המשכנתאות וכל מה שנלווה לעניין. מה שטוב ייקחו ומה שלא טוב לא ייקחו.

 אין עניין למשרד האוצר מבחינת הזרמת כסף לעניין הזה, אין עניין למשרד האוצר להוזיל מחירים מכיוון שהם לא יתנו משכנתאות מסובסדות כפי שהיה בעבר, הם לא נותנים הלוואות מקום. הם מדברים כל הזמן על גביית מס מהאזרחים.

אין עניין לבנק ישראל להוזיל מחירים. רואים את זה בפירוש, זה עולה מהדיון כאן. הם רוצים לשמר את הביטחון של הבנקים. הבנקים הם באמת גופים עניים כאלה שצריך להיזהר בכבודם, אז הם משמרים את זה, שלא יהיה סיכון גדול מדי, וכל הזמן לאשר להם להעלות את הריביות ללא סיבה. הם לא לוקחים סיכונים, ראינו את זה בכל הדברים שעלו כאן בדיון, הם מעלים את הריבית כל הזמן ועכשיו זה מתייצב על ריבית גבוהה. כמעט הגענו למצב שאין כבר לאן להעלות.

ראינו את זה גם בבעיות קטנות, שהן לא קטנות אבל הן גורמות קשיים לזוגות צעירים, לזכאי משרד הבינוי והשיכון, לזכאי נטילת משכנתאות. גם בהגבלת הזמן ל-12 ימים, שאני דורש להעלות את זה ל-24 ימים. אני רוצה לקבל תשובה בתוך 10 ימים, אני מבקש מבנק ישראל תשובה. גם בנושאים של לווה נוסף או כל הדברים שעלו כאן בדיון. אני מבקש תשובות על הדברים האלה.

המשמעות היא שחלק ייקחו משכנתאות בריבית גבוהה מאוד והיכולת שלהם להגיע לדירה נמוכה יותר והמחירים עולים, וחלק לא ייקחו משכנתה. הפירוש הוא שהזוג הזה, המשפחה הזאת תשלם שכירות, תתגלגל במקומות שבהם היא תשלם הרבה יותר כסף.

 המסקנה מן הדברים האלה, שאף אחד מהרגולטורים לא רוצה בהוזלת המחירים, פשוט כל אחד מסתכל בראייה הצרה שלו.

אני קורא לשר האוצר, אפנה אליו, להתערב בעניין הזה, לעשות גוף ממוסד, שהגופים האלה לא יוכלו לעשות כרצונם בכל הקשור לנושא המשכנתאות ועליית מחירי הדירות. אני מקווה ששר האוצר ייעתר לבקשה הזאת מכיוון שאחרת המחירים לא ירדו. הלוואי והמחירים היו יורדים עכשיו במה שהתפרסם והיינו רואים באמת מגמה של הוזלת מחירים, אז לא הייתי מתערב, הייתי אומר: בסדר, זה הצליח, המיסים שגובים מהאזרחים על דירות וכל מה שנלווה לעניין. זה לא קורה, אנחנו יודעים. הרי כל אחד מאתנו מכיר מישהו שהלך עכשיו לקנות דירה וקנה אותה במחיר יקר יותר.

 

לכן אני מבקש תשובות. יואב גפני, אם תוכל לבדוק עם אגף שוק ההון האם יש אפשרות לשנות את ההחלטה ולא שתהיה מחלוקת עם בנק ישראל, מה שנשמע הגיוני. אני מבקש מבנק ישראל תשובות.

הקישור פורסם באתר YNET ובאתר הכנסת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4931965,00.html

http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Finance/News/pages/7032017b.aspx