העמותה לצמצום פערים לנגידת בנק ישראל :הגבילי את שכר מנהלי הבנקים ע"פ סמכותך או שנעתור נגדך לבג"ץ

הסמכות להגבלת שכר מנהלי הבנקים נמצא בידי נגידת בנק ישראל .משלא תפעל בעניין העמותה לצמצום פערים תעתור נגדה לבג"ץ

אל:

נגידת בנק ישראל

ד"ר קרנית פלוג

 הנדון :הגבלת שכרם של מנהלי הבנקים

בכוונת העמותה לצמצום פערים לעתור נגדך לבג"ץ, אלא אם תפעלי להגבלת שכרם של מנהלי התאגידים הבנקאים עד לתאריך 15.4.2016

כל זאת בהתאם לסמכותך הקבועה בחוק בנק ישראל וע"פ חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט – בו הוא מציין את סמכותך ובכפוף לסעיף 3א' לחוק בנק ישראל סעיף קטן 2 עליו יפורט בהמשך.

בתאריך 2.3.2016 פורסם שכרם של מנהלי התאגידים הבנקאים כגון: מנכ"ל לאומי ופועלים. שכרם השנתי הסתכם בשנת 2015  ב- 8 מיליון שקל בקירוב.

שכר זה הוא פי 110 מהשכר החציוני במשק, שנכון להיום עומד על 6000 והוא פי 50 מהשכר הממוצע של עובד ממוצע בבנק.

בטרם הדיון על הגדלת הפערים החברתיים במשק כתוצאה מתשלומים חסרי תקדים אלה למנהלי הבנקים התאגידיים, אציין את הדברים הבאים:

1. ע"פ מכתב תשובה של משרד המשפטים בנוגע להגבלת שכרם של מנהלי הבנקים, הרי שנושא זה נמצא בידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

לשון הציטוט מהמכתב מתאריך 24.6.2014: "המפקח על הבנקים הוא הכתובת המתאימה לכל פנייה בנושא זה"

מתאריך 24.6 דהיינו כמעט שנתיים שלא נעשה דבר להגבלת שכרם, דבר הגובל בפשע כלכלי ומראה על ניכור ואטימות מצד מנהלי הבנקים ומצד הפיקוח. מדובר בחברות ציבוריות שנמצאות בבעלות הציבור ועל כך יפורט בהמשך.

בסעיף 3א' סעיף קטן 2 לחוק בנק ישראל נאמר כך:

"לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים".

בסעיף 7 ב' לחוק בנק ישראל נכתב:

"הנגיד ישמש יועץ לממשלה בעניינים כלכליים, לרבות לעניין צמצום פערים חברתיים וצמצום אי-שוויון בחלוקת ההכנסות בחברה".

רקפת רוסק וציון קינן מנכ"ל לאומי ופועלים -8 מיליון שקל בשנה

 

מהם פערים חברתיים וכיצד הם נוצרים ?

הפערים החברתיים נמדדים בפער בין העשירון העליון לעשירון התחתון ובצבירת ההון והעושר. תשלום שכר של 8 מיליון שקל בשנה תורם להצטברות גדולה של הון ועושר אצל העשירון העליון וגורם למראית עין קשה ובלתי מוסרית בעיני הציבור. בין היתר הון זה מתבטא בצבירה של ממון ונדל"ן, דבר הגורם במישרין ובעקיפין להרחבת הפערים בין העשירונים, כאשר אחת הדוגמאות לכך הם מחירי הדיור המאמירים.

משנת 2007 עלו מחירי הדיור ב 100% וזאת עקב קניית דירות מכל הבא ליד של משקיעי דיור, שאת חלקם הגדול נמצא בעשירונים העליונים וביניהם מנהלי הבנקים.

ההשלכות לכך הם העשירונים התחתונים שאינם מסוגלים לרכוש דירה עקב עליית מחירי הדירות. העשירון התחתון נאלץ לשכור דירות מאותם עשירונים עליונים בעלי הדירות, לשלם שכירות שמאמירה וכך הולכים וגדלים הפערים החברתיים.

רק בשנת 2015 ע"פ נתוני בנק ישראל, כ 28% מקניית הדירות נעשו על ידי משקיעי הדיור.

במדד ה-OECD שפרסם ארגון המדינות החברות בו, עולה כי אי השוויון בישראל הוא בין הגבוהים בקרב מדינות הארגון. לא רק שממדי העוני במדינת ישראל הינם מהגבוהים ביותר, עולה כי הגידול בעוני היה גם המהיר ביותר בקרב מדינות הארגון.

בהתייחס ל-OECD  יש לציין שכמחצית מכלל השכירים במשק משתכרים עד 6000 שקל בחודש, דהיינו 1.7 מיליון עובדים. באלפיון העליון ההכנסה הממוצעת היא כ- 300 אלף שקל לחודש דהיינו פי 50. יוצא מכך שמנהלי הבנקים משתכרים פי 2 מהממוצע של האלפיון העליון.

בהתייחס לאחזקות הציבור בבנקים, כנגידת בנק ישראל התעלמת מהעובדה שהבנקים בישראל מוחזקים כמעט לחלוטין בידי הציבור.

להלן פירוט אחזקות הציבור:

בנק לאומי נשלט ע"י 94% מהציבור כאשר מדינת ישראל מחזיקה בצורה ישירה ב 6% מהמניות. השאר מוחזק על ידי הציבור מקופות הגמל והפנסיה ללא כל פיקוח של הרגולטור על שכרם של מנהלי הבנקים.

בנק הפועלים נשלט ע"י 80% מהציבור כאשר 20% נמצא בידי גרעין שליטה.

בנק דיסקונט 100%, במזרחי טפחות כ-56% ובבינלאומי כ-52%.

הצטברות העושר אצל העשירון העליון מתבטא ברכישת דירות .מעל 250 אלף איש מחזיקים 2 דירות ומעלה .מתכון להגדלת הפערים בין העשירון העליון לתחתון

 

ולעניין הגבלת שכרם של מנהלי הבנקים:

שכר מנהלי הבנקים כיום כפי שדווח הינו בסך 8 מיליון שקל בשנה או 677 אלף שקל בחודש, הווה אומר חוסר פרופורציות בכל קנה מידה, בהתייחס לשכר החציוני במשק ולשכר הממוצע של עובדי הבנקים.

לשם השוואה, נושא המשרה הבכיר ביותר במערכת הבנקאית עם משכורת של 60 אלף שקל בחודש הוא לא אחר מאשר גבירתי, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והמפקח על הבנקים גברת חדווה בר. את כנגידת בנק ישראל אחראית מתוקף סמכותך על כל המערכת הבנקאית בכללותה, דהיינו על כל הבנקים בישראל.

צא ולמד ששכר מנהלי הבנקים לא אמור להיות רחוק בהרבה משכרך המסתכם ב-60 אלף שקל בחודש והמשולם מכסף ציבורי, בדיוק כפי ששכרם של מנהלי הבנקים משולם מכסף ציבורי, מחברות ציבוריות שנמצאות בשליטת הציבור.

הסמכות להגבלת שכרם בידי נגידת בנק ישראל .ע"פ חוק הנגידה אמורה לסייע לצמצם פערים חברתיים

 

המפקח על הבנקים הוא הכתובת לנושא הגבלת שכר הבכירים .לתשומת לב בנק ישראל

כפי שצוין לעיל, כנגידת בנק ישראל, הינך מחויבת על פי החוק לסייע בידי הממשלה לצמצם את הפערים החברתיים, כמצוין בסעיף 3א' לפי חוק בנק ישראל, וזאת בנוסף לסמכותך החוקית על פי היועץ המשפטי לממשלה, לאכוף את הגבלת שכרם של מנהלי התאגידים הבנקאיים.

 

כל בר דעת ועל אחת כמה וכמה שופטים בבית המשפט הגבוה לצדק, האמורים לעשות צדק, יסיקו כי שכר העומד על 670 אלף שקל והמשולם ע"י חברה ציבורית – הוא בחזקת שכר בלתי סביר בעליל ואינו עומד בקנה אחד עם אמות מידה מוסריות כמדינה מתוקנת, שחרטה על דגלה דאגה לאזרחיה.

על כן נדרשת כאן חובת התערבותך.

משלא תפעלי בעניין עד לתאריך 15.4.2016 נפעל כנגדך בבג"ץ

מכתב נוסף לא ישלח.

לטיפולך בברכה,

 

גדי טרקיי                                                           יורם מועלמי

סגן יו"ר העמותה וחבר הועד המנהל         יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

 

אלון ביטון

ראש צוות בנקאות העמותה לצמצום פערים

העמותה לצמצום פערים תציג ביום א 14.2 נייר עמדה לוועדת שטרום בנושא הגברת התחרותיות בענף הבנקים

העמותה לצמצום פערים חברתיים שהיא התנועה לשינוי כלכלי חברתי, מברכת על הקמתה של  הוועדה לבחינת דרכים להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית בישראל, ותבטיח בחינה מדוקדקת ומקיפה של המערכת הפיננסית במדינת ישראל. אין עוררין שיציבות מערכת הבנקאות בפעילות הפיננסית בישראל, חשובה להתנהלותה התקינה  לשם תמיכה בפעילות הכלכלית – הריאלית והפיננסית כאחת. אנו מבקשים מחברי הוועדה לבחון לעומק את הסתייגותנו מן המלצות הביניים אשר פורסמו  ומבקשים גם להודות לחברי הוועדה על ההמלצות התקינות בנושאים שונים, בהם הוועדה הייתה קשובה לרחשי הציבור.

הנושאים העיקריים אשר עלו מן המלצות הביניים של הוועדה בהם אנו רואים לנכון להגיב :
הפרדת חברות כרטיסי האשראי תוך 36 חודשים כולל כאל

א'.תחום אשראי צרכני

ב'.אגודות אשראי ומדרג רגולטבי
ככלי אשראי צרכני

ג'.הלוואות ופנסיה
ככלי מעבר לאשראי צרכני

ד'.עו"ש
ה'.שעבוד נוסף לעסקים
נושא שלא עלה מן המלצות הביניים של הוועדה
ו'.בנק ישראל כמפקח על האשראי הצרכני

א'
1. המלצות הוועדה בתחום אשראי צרכני ושירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים -הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים-
ע"פ המלצת הוועדה:; הפסקת הנפקת כרטיסי אשראי חדשים על ידי הבנקים (לא כולל כרטיסי אשראי שנים. 4 חוץ בנקאיים וכרטיסי דביט לחיוב מידי) למשך עם זאת, יוכלו הבנקים להמשיך להפיץ כרטיסי אשראי.
התנועה מסתייגת בנושא אי-הפרדת חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל, אי הפרדת החברה תפגע בתחרות בשוק האשראי ותעניק לחברה יתרון משמעותי לעומת מתחריה העתידיים.
אנו מפצירים בפני חברי הוועדה לבצע את המהלך "עד הסוף" ולא לפצל אותו יש לחייב גם את בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי למכור את חברת האשראי כ.א.ל שבבעלותם -הצעה לה מתנגד בנק ישראל בשלב זה מהסיבות הלא נכונות ואלו אשר נדונו בפני הוועדה עצמה – בנק ישראל סבור שהיתרון הזה הוא דווקא חיובי משום שהוא יאפשר לבנקים הקטנים (דיסקונט והבינלאומי) להתחרות בשני הגדולים (פועלים ולאומי) וכך התחרות בין הבנקים תגדל, עם זאת גם אנו וגם מומחים באגף התקציבים במשרד האוצר סבורים כי זה לא המצב, וכי עובדה שעד היום האחזקה בויזה-כאל לא גרמה לבנקים הקטנים להתחרות בגדולים.
– אנו רואים כי יש לחברת כ.א.ל ערך תחרותי גבוה יותר כחברה עצמאית מאשר כחברה בקבוצת דיסקונט והבינלאומי , ללא הפרדה בין הגופים הללו למעשה ישמר ניגוד העניינים ביניהן ולא יהיה להן תמריץ להתחרות על מתן אשראי צרכני , – בנק דיסקונט בשבתו כבנק הכי פחות יעיל במערכת הפיננסית , ייתכן ומאחר והבנק מסתמך על כ.א.ל כמקור רווח משמעותי ופועל בהתאם בהתנהלותו – מאחר וכל תכלית המהלך הינה להגביר את התחרות אין למעשה דרך בה חברת כ.א.ל לא תופרד ולא תהווה חלק מהתחרות הכל כך מתבקשת .

2. איסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי:
תפעול חשבון העו"ש :  בבנק ישראל מתנגדים לאיסור שלטענתם ירע את מצבו של הצרכן בצורה לא מידתית. על פי בנק ישראל כרטיס אשראי הוא שירות בסיסי בניהול חשבון עו"ש עוד טוענים כי מדובר בצעד קיצוני , טענה זאת אינה מדויקת בלשון המעטה והסוגיה ברת פתרון- מאחר והבנקים יוכלו – כרטיסי חיוב מיידים , גם משרד האוצר תומך במהלך של DEBIT להמשיך להפיץ כרטיסי מעבר לסליקה יומית .
פגיעה בתחרות ויצירת מנופול :  אנו לא מסכימים עם הבעת החשש ליצירת מונופול של הנפקת כרטיסי אשראי בידי שלוש חברות כרטיסי אשראי בלבד בלא תחרות מהבנקים ,תפגע בצרכנים- טענה זאת שלעצמה מביעה אי אמון של הבנק המרכזי ביכולות הפיקוח שלו עצמו וכן מחזקות את ההמלצה לבצע את ההפרדה שנים למען "הגנת ינוקא" לאחר מכן וועדת היישום תוכל לבחון מחדש את 10לתקופה של המלצותיה באשר לרמת התחרות בעשור החולף .
מסגרות אשראי ומימון הון :  טענה נוספת שמעלה הבנק המרכזי בהקשר זה היא שמגבלה כזו תפעל לצמצום מסגרות האשראי לצרכנים, שכן חברות כרטיסי האשראי קטנות ואינן בעלות יכולת כיום לספוג את כל המסגרות של הבנקים. ועל כן הריבית לצרכן תעלה בהשוואה לריבית הנהוגה כיום על כן חייב הפיקוח 20 בבנק ישראל לצמצם את הריבית מעבר ל % ( ריבית שערורייתית כשלעצמה) ולצמצם אותה לרמה הנדרשת בכדי לקיים תחרות , בנוסף נושא זה ייפתר ע"ב השגת מקורות המימון הנחוצים הוועדה כבר ביצעה המלצות בתחום גיוס ההון הדרוש –לשם מתן האשראי בהיקף הנוכחי וקבעה כי בדוח הסופי יכללו ההמלצות כיצד יבוצע גיוס ההון האמור (אג"ח | בנק ..) משמעות הסוגיה הזאת, שעדיין מהווה נקודת מחלוקת גדולה בין בנק ישראל לאוצר, היא העברת הסיכונים מהבנקים לידי חברות כרטיסי האשראי העצמאיות, שיצטרכו לספק מסגרות אשראי מיליארד שקל עבור לקוחות כרטיסי 50 בכל רגע נתון (היום הבנקים מעמידים מסגרות של יותר מ האשראי). פתרון סוגיה זאת יתאפשר מאחר וחברות כרטיסי האשראי יוכלו לגייס הון מגופים פיננסיים אחרים שאינם בנקים, כמו המוסדיים או גיוסי אג"ח בשוק ההון.

ב' בנקים קואופרטיבים | אגודות אשראי
אגודות אשראי יכולות להציע תנאים אטרקטיביים לחברים בהן מהסיבות הבאות:
האגודה פועלת תוך יעילות תפעולית גבוהה.  בעידן המודרני אין צורך בפריסת סניפים רחבה ובהחזקת כוח אדם יקר.
חלק ניכר מהפעילות נעשה באמצעות האינטרנט,  2012 תחום נפרד שזכה אף הוא לתמיכה בדו"ח הצוות להגברת התחרותיות. (צוות זקן )2011 שהוקם בעקבות צוות טרכטנברג
ע"פ סעיף ה' לדו"ח הבינים ,אנו מצטרפים להמלצת הוועדה ומחזקים את העמדה כי יש לאפשר מסלול רישוי הדרגתי להקמת בנקים קואופרטיביים ואגודות אשראי, הן לגבי ההון העצמי, הן לגבי דרישות הרגולציה וכמן כן לגבי הקמת לשכות שירות של מערכות מחשוב – באחריות המדינה – לשם הקלה בתהליך ההקמה. אנחנו מברכים על מסקנות הביניים של הוועדה בנושא זה,
חשוב לנו לציין כי בנוסף לגיוס הון לשם הקמת בנק קואופרטיבי בהתאם למודל המדורג, מוצע לתקן את הרגולציה, שתאפשר פתיחת שערים לצורך גיוס הון.
חודשים תנאים מקילים 6המלצות הוועדה מבחינת לוחות הזמנים הן לקבוע (הפיקוח על בנקים ) תוך (לרבות בכל הקשור בדרישות להון מינימלי ) – יחד עם זאת הקמת לשכת שירות למערכות מחשוב על ידי יש IT ע"פ מומחי – משרד האוצר למען מתן שירותים בנקאים פיננסים יוקמו רק תוך כשנתיים בטכנולוגיה כדי להביא לצמצום לוחות הזמנים בייחוד שמדובר בתשתית אשר מהווה חסם עבור כל מתחרה פוטנציאלי

בחודש ספטמבר 2014 סמנכ"ל בכיר במועצה העולמית לאיגודי אשראי כתב למפקח על הבנקים דודו זקן, כי הדרישות אותן הוא מציב כתנאי למתן רישיון להפעלת אגודות אשראי ובנקים קואופרטיביים הינן מופרזות. דרישות אלו, לטענת הסמנכ"ל, מהוות למעשה חסם שימנע בפועל הקמת גופים אלו. במועצה העולמית לאיגודי אשראי כתבו את הדברים למפקח זקן בתגובה לטיוטת ההנחיות שפירסם בנושא

כזכור המפקח על הבנקים פירסם טיוטת הנחיות המגדירות את התנאים להקמת אגודות אשראי, כאשר אחת הדרישות הן כי הגוף יחזיק בהון עצמי מינמיאלי של כ-75 מיליון שקל החל מיום פעילותו הראשון. במכתבו למפקח על הבנקים, כתב אדוארדס "אנו מודאגים מכך שדרישת ההון ההתחלתית המחמירה בגובה 75 מיליון שקל איננה ריאלית לקואופרטיב פיננסי, וסביר להניח שהיא תמנע בפועל את ההקמה של גופים אלו".

הלוואות מהפנסיה
המלצות הוועדה לגבי שינוי היקף ההלוואות שהחוסכים לפנסיה יוכלו ליטול מקופות הגמל שלהם. הוועדה ממליצה לאפשר לחוסכים ליטול אשראי מבלי לפרוע אותו, על חשבון כספי הפנסיה, ולהיוותר עם קצבה חודשית מקרן הפנסיה בתוספת קצבת זקנה מביטוח לאומי ובתוספת קצבאות פנסיה אחרות בסכום של שקל לפחות. 3,800
הסתייגות נרחבת בעמותה לצמצום פערים חברתיים ובכנסת ישראל מההמלצות הללו:
קיימת התנגדות נחרצת בקרב רבים מחברי ועדת הכספים, בנוגע להמלצת ועדת שטרום לאפשר לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה לאפשר הלוואות צרכניות לעמיתיהן, במסגרת המאמץ להגביר את התחרות בשוק האשראי בישראל.
כמו חברי הכנסת אנו מביעים חשש, כי פרסום האפשרות למתן הלוואות צרכניות מתוך כספי החסכונות לפנסיה, יעודד אנשים לקחת הלוואות למטרות שונות, גם במקרים בהם לא יוכלו לפרוע אותן, ובכך תיפגע יכולתם להתקיים בכבוד בעת הזקנה.
מדובר בהמלצה מטרידה ביותר ובלתי הגיונית בעליל, הגורסת כי הסכום המרבי ייקבע, כך שאם הלווה לא . ברור לכל בר דעת כי סכום זה ₪ 3,800יצליח לפרוע את ההלוואה, כל שיישאר לו יעמוד על מינימום של לא מאפשר קיום בכבוד, זאת לאור יוקר המחיה והסכום הזעום והמגוחך אשר יישאר בידיי העמית ביום פרישתו.
-על פי משרד האוצר המהלך הינו נדרש שכן כבר היום יש הלוואות הניתנות מהפנסיה בהיקף של 7 מיליארד ₪ בשנה בפועל כיום אין לנו מושג על האוכ' אשר מנצלות שימוש בכלי אשראי שכזה שכן טרם הועברו הפילוחים
באשר למי נוטל הלוואות ב צורה הזאת
– קיימת בקשה של וועדת הכספים למשרד האוצר בנידון .

ד' שעבוד נוסף לעסקים
בנוגע למתן אפשרות ללקוח לבצע שעבוד נוסף על נכסיו (כמו דירות) לטובת עסקים קטנים ובינוניים וזאת כדי לאפשר לעסקים לגוון את מקורות האשראי שלהם. בדוח נכתב בין היתר "בנק לא יסרב מטעמים בלתי סבירים לבקשת לקוח להטיל שעבוד נוסף על נכסים שלו המשועבדים לטובת הבנק, לצורך הבטחת החזר אשראי נוסף שהלקוח נטל ממוסד פיננסי (לרבות מוסד חוץ בנקאי). הבנק לא יפעל, במישרין או בעקיפין, באופן שיש בו כדי למנוע קבלת אשראי ממתחרה או לפגוע ביכולתו של הלקוח לקבל אשראי כאמור".
התנגדות נחרצת של העמותה לצמצום פערים לשעבוד נוסף על הנכסים של הלקוח כגון דירת מגורים. זהו מתכון לאסון, שכן אם וכאשר בעל העסק יקרוס, הוא יחויב למכור את הדירה שהיא למעשה קורת הגג שלו וביטחון משפחתו ועל כן חתם הלקוח המיועד על שעבוד מה ההגיון לאפשר שעבוד נוסף ? מלבד לדרדר את הלקוח לפורענות פיננסית ( יש לזכור כי ערך הנכס עולה בהרבה על השעבוד( .
אנו מאמינים כלל כי יש לפעול ללא לאות בכדי להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולהגדילו – ללא קשר לשעבוד נכסים נוספים.
ה' חשבונות עו"ש ואוברדפרט
. המכשיר הפיננסי העיקרי שעוזר ליותר ממחצית הישראלים לגמור את החודש. 1
על פי ההצעה, שוב לא נזדקק לחסדי הבנק כדי לקבוע את מסגרת האשראי. נוכל לפנות לחברת  ביטוח או חברה פיננסית אחרת המתמחה בשירותי אשראי, ולבקש מהם מסגרת אשראי. המסגרת תסופק בחשבון הבנק הקיים, מבלי שהלקוח יצטרך לפתוח חשבון במקום נוסף. כך תיפתח תחרות על הלקוח, מבלי שהלקוח יצטרך לעבור בנק לשם כך. : לפישוט המוצר הבנקאי, להעצמת כוח המיקוח של הלקוחות Credit Bureaus  בדוח יש המלצה להעביר מידע על האוברדרפט (של הלקוחות מהבנקים לחברות חוץ בנקאיות באופן יומיומי, כך שאותן חברות יוכלו לכסות את האוברדרפט של הלקוחות ולהתחרות בבנקים גם במקטע זה, בתנאי שהלקוח העניק הרשאה לבנק לשתף את המידע האמור. עם זאת, לשם כך נדרשת הקמת ממשק דיגיטלי להעברת המידע. הוועדה ממליצה לקדם זאת, אך לא קבעה בלוחות זמנים ,אנו מבקשים מהוועדה לקדם יוזמה למערכת כזאת עד שנתיים ומבקשים כי תהיה גישה כבר תוך שנה למידע הקיים בבנקים .

: .מסלולי העמלות בפיקוח והעברת כל לקוח חדש באופן אוטומטי למסלול הבסיסי 2
באפריל, מחויבים הבנקים לכלול שני מסלולי עמלות – הבסיסי והמורחב. הבנקים יוכלו להציע 1-החל מ
מסלול מורחב פלוס אך הם אינם מחויבים בכך. המסלול הבסיסי של משק בית ממוצע כולל עד פעולה
שקלים. המסלול המורחב, המיועד 10 פעולות בערוץ ישיר ומחירו יהיה עד 10אחת על ידי פקיד ועד
פעולות בערוץ ישיר. מסלול 50 פעולות פקיד ועד 10ללקוחות שצורכים שירותים מעל הממוצע, כולל עד מורחב פלוס כולל את מספר הפעולות לפי המסלול המורחב ושירותים נוספים לפי החלטת הבנק.
אנחנו מבקשים כי המסלולים יתווספו לתעריפון הקיים בכל בנק באופן אוט' עם פתיחת החשבון ללא
(בדיוק כפי שקורה בעולם הסלולר בעת פתיחת חשבון ) ולא – קשר לגיל הלקוח | מגבלות כאלו ואחרות
יחליפו את העמלות המצויות בו, כך שתמחור השירותים עבור לקוח שלא יהיה מעוניין להצטרף לאחד המסלולים, יישאר לפי השיטה הקיימת היו. בכל אופן, כל לקוח יוכל לעבור משיטת חיוב אחת לאחרת
בתחילת כל חודש קלנדרי, בכפוף למתן הודעה מראש. החיוב עבור המסלול יתבצע על בסיס חודשי, בתחילת כל חודש, עבור החודש שקדם לו.

הפיקוח על הבנקים מעדיף באופן ברור וקיצוני את יציבות הבנקים תוך התעלמות גורפת מהאינטרס הצרכני

ו' נושא שלא נידון בוועדה – הפיקוח על הבנקים ,בנק ישראל

בכל ההקשרים הנ"ל הדפוס החוזר הינו חסמים לתחרות ע"י בנק ישראל, לכן אנו רואים חשיבות בהעברת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מבנק ישראל, גם משום שהדבר מפצל את המפקח החדש על האשראי ובפועל ימנע ממנו לבצע את עבודתו כהלכה וגם בשל החשד כי בנק ישראל יפגע בכך בתחרות.
לאורך השנים הוכיח בנק ישראל כי הפיקוח ברוח היציבות הפיננסית חשוב בעיניו יותר מקידום התחרות והצרכנים ולכן החשש הוא שתחת הפיקוח של בנק ישראל התחרות בשוק האשראי הצרכני לא תתרומם , על הוועדה לקיים דיון מהותי באשר להפרדת הפיקוח אנו נשמח להופיע בפני הוועדה ולהציע חלופות .
בברכה, תנועה לשינוי כלכלי חברתי באמצעות העצמה כלכלית . –הבית החברתי

 

כותבי נייר העמדה

יורם מועלמי -יו"ר העמותה לצמצום פערים

אלון ביטון -מנהל הפרויקטים של העמותה

כך חתכה העמותה לצמצום פערים רווחים חזירים בסך 100 מיליון שקל בשנה "עמלת הודעה ללקוח" מרווחי הבנקים

אלון ביטון תחקירן ופרויקטור העמותה(מימין ) ויו"ר העמותה יורם מועלמי

המאבק של העמותה לצמצום פערים חברתיים בבנקים בעמלת "הודעה ללקוח " שהביא להקלה בכיסם של מאות אלפי לקוחות הבנקים שנמצאים בחריגה. סיפור של עמלה אחת על הודעה מהבנק בסך 100 מיליון שקל בשנה שבא לסופו עקב איום העמותה בבג"ץ נגד בנק ישראל

המחאה החברתית יצרה שינוי תפיסתי בציבור והעלה על סדר היום הציבורי מגוון נושאים שלא היו קודם לכן חלק מהשיח היומיומי. אחד הנושאים הללו הוא הדיון בגבולות הסבירים של השוק החופשי, ומתי הוא מפסיק להיות "חופשי" וגולש לתחומי ה"קפיטליזם חזירי". בתוך כך, עוד באותה שנה הוקמה הוועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאית, ששמה לה למטרה לגבש המלצות לפתרון הבעיות הקיימות במערכת הבנקאות הישראלית

בעקבות המחאה החברתית שפרצה בשנת 2011 הוחלט על הקמת הוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית וזאת בהמשך לריבוי העמלות שגובים הבנקים .באמצע שנת 2012 המליצה הוועדה להוזיל עמלה שערורייתית שנקראת עמלת הודעה ללקוח " שנגבתה מלקוחות הבנקים על פלט מחשב ,בסכום שנע בין 53 ל 90 שקל שמודיע על כך שהלקוח נמצא בחריגה ,בין היתר בעקבות פיגור בתשלום ,החזרת שיק והחזרת הרשאות (הוראות קבע)

רווחי הבנקים מהעמלה היו בכל שנה כ 100 מיליון שקל !! ועל מה ? על פלט נייר ?

שנתיים וחצי אחריי ,התברר שלמרות שהמפקח על הבנקים ,דודו זקן, שישב בוועדה כחבר מן המניין קרא להוזיל את העמלה או שיטיל עליה פיקוח ,לא נענו הבנקים לקריאתו ליישום ההמלצה .בחודש נובמבר 2014 הובא  הנושא לידיעת יו ר העמותה לצמצום פערים חברתיים יורם מועלמי ,תושב מושב גאליה הסמוך ליבנה ויחדש עם גדי טרקיי חבר הוועד המנהל מאשדוד ותחקירן העמותה אלון ביטון מר ג נעשתה פנייה למפקח על הבנקים ובה הדרישה לדעת מדוע לא יושמה ההמלצה להטיל פיקוח שהרי הבנקים לא נענו לקריאת המפקח .מיד לאחר הפניה ,הגיעה תגובת הפיקוח על הבנקים שהנושא "נמצא בטיפול".

כחודש לאחר מכן חזרה העמותה אל הפיקוח ולדובר בנק ישראל ,על מנת לקבל תשובות מדוע בנק ישראל מושך זמן שהרי עברו כבר שנתיים וחצי והוא אינו מפעיל את כוחו כרגולטור לפי סעיף 9ב לחוק הבנקאות שאומר שבמידה והעמלה היא יקרה ואין לה צידוק ,יכול המפקח לאכוף הטלת פיקוח על עמלה מסוג זה .במהלך ההתכתבות שהפכה לעימות חסר תקדים בין הצדדים ,בו סגנית המפקח עודדה פרץ ועוזר דובר בנק ישראל טרקו את הטלפון לחברי העמותה בפרצוף

עמלתההודעה ללקוח נגבתה בצורה חזירית פעם אחר פעם .בתמונה כאן 3 פעמים 66 שקל סה"כ 200 שקל על פלט מחשב

להזכירכם אנו נמצאים בנקודת זמן שהיא שנתיים וחצי לאחר המלצת הוועדה .ב 15.1.2015 החליט יו ר העמותה  להסיר את הכפפות ושלח מכתב נוסף לבנק ישראל בו הוא מתרה שאם בנק ישראל לא יפעל תעתור העמותה לבית המשפט .כחודש חלף ולא התקבלה שום תגובה ,דבר המלמד על אטימות וניכור של בנק ישראל שלא מוצא את האיזונים בין השמירה על יציבות הבנקים לבין טובת הלקוח. ב -24.2.2015 התקבלה האזהרה האחרונה ,כאשר נעשה טלפון לנגידת בנק ישראל ,קרנית פלוג ,ובו צורף מכתב שבו צוין כי העמותה לצמצום פערים חברתיים עומדת לעתור לבג"ץ בעניין .

מסתבר שהלחץ עבד ,מה עוד שהיה צידוק להטיל פיקוח שהרי ב 8.3.2015 כשלושה שבועות לאחר מכן ראה לנכון המפקח על הבנקים דודו זקן ,להטיל פיקוח על העמלה ולהעמידה על סך 5 שקל בלבד! ,לעומת עמלה ממוצעת של 66 שקל קודם לכן .

הלחץ שעבד .האיום בתביעה משפטית על בנק ישראל

זוהי הצלחה חסרת תקדים של חברי העמותה לצמצום פערים חברתיים ,במאבקם ברגולטור שבמשך זמן רב צידד בבנקים שגבו עמלות מופרזות ומוגזמות ואיפשר להם למעשה לעשוק את הלקוחות שגם ככה נמצאים בקשיים כלכליים ומחשבים כל שקל ושקל

גדי טרקיי סגן יו"ר העמותה לצמצום פערים .הבנקים הגזימו עם ריבוי העמלות

הפתרון להגברת התחרותיות בענף הבנקאות היא הקמת בנק חברתי קואופרטיבי ובימים אלו חברי העמותה בראשות יורם מועלמי ומר הוד קרובי חבר הוועד המנהל ואלון ביטון תחקירן העמותה שוקדים על ייסוד הבנק החברתי הראשון ,שהבעלים שלו יהיו ציבור הלקוחות ,וגם יעשה סוף לחזירות של מנהלי הבנקים הגדולים .בנק זה יעבוד על מודל רזה ולא יהיו בו כמעט עמלות

יורם מועלמי ומר הוד קרובי חבר הוועד המנהל שוקדים על ייסוד הבנק החברתי הראשון ,שהבעלים שלו יהיו ציבור הלקוחות

ציטוט :

"אני שמח מאוד על הצלחת המאבק ,שהיטיב בכיסם של מאות אלפי לקוחות הבנקים המסחריים בכל הארץ ", אומר יו"ר העמותה יורם מועלמי , "נמשיך להיאבק בעמלות נוספות שאין להם צידוק במערכת הבנקאית

אני קורא לקוראים להצטרף לדף הפייסבוק שלנו שנקרא

https://www.facebook.com/pages/%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/1414376258793233

ולהירתם למאבקים שלנו בפערים החברתיים כמו הקמת הבנק החברתי ,הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי בבנקים ובחברות הביטוח

יורם מועלמי יו"ר העמותה

אלון ביטון תחקירן העמותה