הסוף להלוואות לכל מטרה : הבנקים צפויים לאבד רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה החל משנת 2017

ההלוואות לכל מטרה שלבשו כל מיני צורות כמו הלוואות בין רגע ,הלוואות בקליק שהפכו למכת מדינה בשנים האחרונות על ידי "דחיפת האשראי " על ידי הבנקים צפויים להיפסק ולגרום לבנקים לאבד מאות מיליוני שקלים בשנה ,וזאת עקב התערבותה של העמותה לצמצום פערים חברתיים במכתב דרישה לבנק ישראל להפסיק את דחיפת האשראי עד 30.5.2017

העטיפה של ההלוואות לבשה כל מיני צורות :

1. הלוואות לכל מטרה
2. הלוואה מיידית
3. הלוואה בין רגע
4. הלוואה מובחרת
5. הלוואה בהחזר קבוע
6. הלוואה עם דחיית החזר הקרן

לעמותה הגיעו עשרות מקרים של לקוחות שלקחו הלוואות והתגלגלו עד למצב של אי יכולת להחזיר ,דבר שהביא לסגירת חשבון הבנק ופתיחת תיקים בהוצאה לפועל .רבים מהם לא היו מודעים לכושר ההחזר שלהם ,לגובה הריבית על ההלוואה ועל מה שצפוי להם ברגע שלא יוכלו להחזיר את ההלוואה .אחד המקרים הקיצוניים הוא של אם חד הורית מיבנה שלקחה הלוואה בבנק הפועלים בסך 85 אלף שקל והתבקשה להחזיר סכום חודשי של החזר ההלוואה בסך 2000 שקל כאשר משכורתה עמדה על 2000 שקל דהיינו כל משכורתה הלכה להחזר ההלוואה .בגין המקרה הזה מחודש נובמבר 2016  יש דין ודברים בין העמותה לבנק ישראל

והיכן היה שיקול הדעת של הבנק ? האם היא איננה זקוקה לכסף למחייה ? לחשמל ?למזון ? לתרופות ?

לראשונה אנחנו מפרסמים את המכתב שיצא ב 19.4.2017 לבנק ישראל ובו דרישה חד משמעית מהבנקים להפסיק לדחוף הלוואות בין רגע ולהפסיק לעטוף את ההלוואות בשמות כאלו ואחרים שמתעלמים מיכולת ההחזר של הלקוחות וניצול חוסר ההבנה שלהם ומחסור בחינוך כלכלי

יש לציין שהעמותה מקיימת סדנאות לחינוך כלכלי למשפחות

לשון המכתב :

לכבוד:

גב' חדווה בר

המפקחת על הבנקים

ג.נ

                         הנדון : בועת האשראי הצרכני – 'הלוואות לכל מטרה'

 הריני לפנות אליך, בשם העמותה לצמצום פערים חברתיים כדלקמן:

• מבוא

 

1. בהתאם לפרסומי בנק ישראל לשנת 2016, היקף האשראי שלא למטרות דיור עומד על סך 165 מיליארד ₪ יוער כי בהתאם לפרסום, מדובר ביתרת חוב שאינה כנגד משכון דירה.
3. בשנת 2016 צמח החוב בשיעור של 7.6%.
4. בעמ' 110 לדו"ח בנק ישראל משנת 2016 נאמר כי:"סך האשראי למשקי הבית בישראל אמנם נמוך בהשוואה בין-לאומית, אך זאת בגלל רמתו הנמוכה של האשראי לדיור, שכן האשראי למשקי הבית שלא לדיור (האשראי הצרכני) אינו נמוך 27. דווקא חוב שאינו לדיור עשוי להיות מסוכן יותר ליציבות המשק, כי הוא ניתן לתקופות קצרות יותר, ולכן חשוף לסיכון מימון-מחדש מצד הלווה, בדרך כלל בריבית גבוהה יותר, בפרט אם אינו מגובה בבטוחה כדירה"
5. בשנים האחרונות, נוקטים הגופים הבנקאיים וחברות האשראי (להלן הגופים) בשיטה המכונה "דחיפת אשראי", וזאת לשם הגדלת רווחיהם.
6. לשם שיווק האשראי, נעשה באופן שכיח שימוש בשיטות אגרסיביות ובריוניות, הכוללות "שטיפת מוח" ללקוח, תוך הצגה ללקוח כי הוא יוכל לקבל אשראי שלא לדיור באופן מידי, ללא בטחונות ואף ללא ערבים.
7. כמו כן, אותם גופים אף נוטים לאשר מתן אשראי נוסף, אף כאשר הלווה לא הספיק כלל לכסות את סכום ההלוואה המקורית, ובכך הלווה נכנס למעגל קסם של הלוואות שהוא אינו יכול להיחלץ ממנו.
8. יוער כי בידי העמותה מידע על לווים אשר קיבלו אשראי של מעל חמישה מחזורים ברצף, כאשר במקביל הלווים לא הצליחו לסיים את ההחזר על ההלוואה הראשונה.
9. לשם קידום מתן האשראי, הגופים מקנים להלוואות 'שמות מכירה', אשר מהווים עטיפה המסתירה מפני הלווה את העובדה כי הוא נוטל הלוואה – עם כל המשמעויות הנובעות מכך. להלן מספר דוגמאות ל'עטיפה' בה נעשה שימוש במדיה התקשורתית:
   1. הלוואות לכל מטרה
   2. הלוואה מיידית
   3. הלוואה בין רגע
   4. הלוואה מובחרת
   5. הלוואה בהחזר קבוע
   6. הלוואה עם דחיית החזר הקרן
   7. הלוואה אישית
10. לשם ההמחשה של רמת הנגישות של הלקוחות לנטילת הלוואה, להלן צילום מסך מאתר האינטרנט של בנק הפועלים:

• ברצוני להסב את תשומת לבך לאייקון המודגש בירוק והנושא את השם "לבקש הלוואה". קרי, בנק הפועלים תיעדף במכוון את ממשק המשתמש לשם "פיתוי" הלקוח לנטילת הלוואה, וזאת תוך יצירת קושי על הלקוח לדעת את מצב היתרות שלו ב"זמן אמת". 1.10 כאמור, בידי העמותה מצויים העתקי פרטיהם של תיקי הלוואות של לקוחות הגופים אשר נגררו למעגל הקסמים, וזאת מעבר ליכולתם הכלכלית הריאלית.

1. קל וחומר כי הגופים מודעים לכך כי הלקוחות הלווים אינם בעלי השכלה נאותה להבנת ההשלכות הרוחביות של קיומן של ההלוואות, והתוצאות השליליות אשר כוללות בין השאר כניסה למצב פשיטת רגל ואובדן דירה (יחידה במרבית המקרים).

• אחד מן המקרים החריגים שעליו יש דין ודברים בין העמותה לבנק ישראל הינו המקרה של גב' וקס – שבנק הפועלים (סניף יבנה) נתן לה הלוואות צמודות בסך 85 אלף שקל, עם החזר של 2,000 ₪ בחודש כאשר משכורתה הסתכמה בכ-2,000 ₪.

 

• עוד אזכיר במועד מתן ההלוואות, בנק הפועלים היה מודע לכך כי גב' וקס הינה נכה שאף אין ברשותה כסף למחייה, אך אף דבר זה לא מנע מבעדו להתחבר על "יצרו" להגדיל את רווחיו, ואולי אף לקבל חזקה על דירתה היחידה של גב' וקס.

 

• אומנם המקרה של גב' וקס מהווה מקרה מעין קיצון, אך הוא מהווה דוגמא אחת מיני רבות 

 

• הסוגיה המהותית הינה כי רוב ההלוואות ניתנות ללא בטחונות, ללא ערבים (ולעיתים אף ללא צורך ממשי של הלווה), וזאת בניגוד לאשראי לדיור

 

• ומעבר לכך, הדבר מגדיל את החשש לפגיעה ביציבות הגופים, בשים לב למשבר הכלכלי במדינת ישראל בשנות ה-80 של המאה הקודמת, והמשבר הכלכלי בארה"ב לא מכבר.

 

• מהכלל לפרט:

1. כידוע, חוק הגנת הצרכן מחריג את הגופים ע"פ סעיף 39 (א), דבר המקשה על לקוחות לתבוע את הבנקים בגין חוזה ההלוואה.
2. קל וחומר כי החרגה זו מקשה על לקוח שאינו עומד בתנאי ההלוואה להתמודד עם המצב הקיים, דבר אשר פועל מידית לטובת הגופים.
3. בהתאם, הגופים מציגים בפני הלווה התניה חד-משמעית, שאם לא יבצע פירעון מידי ומלא של כל סכום ההלוואה, הלווה יידרש לתשלום ריביות 'פיגורים רצחניות', תשלום שכר טרחה משפטי גבוה, הוצאות משפט ואף לאבד את דירתו.
4. זאת ועוד, הגופים אינם בוחלים לפתוח לחייב תיקים ב'הוצאה לפועל', דבר הכולל 'ריביות רצחניות', אשר באופן שכיח מגיעות למאות אחוזים מסכום ההלוואה המקורי במקרה שהלווה אינו מצליח לעמוד בהחזר.
5. לאור האמור לעיל, העמותה לצמצום פערים חברתיים תובעת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים מבנק ישראל, כרגולטור, לדרוש מהגופים להפסיק לשווק את ההלוואות במודל הנדון (הלוואות מסוג מטרה או כל שם דומה), ולהסיר עד לתאריך ה-30.5.2017 מכל מדיה תקשורתית כל פרסום שאין מטרתו הלוואה ממוקדת מטרה.
6. מחמת הספק יצוין כי מדיה תקשורתית כוללת בין השאר:
   1. עיתונות כתובה
   2. באנרים באתרי האינטרנט השונים
   3. אתר הבית/האינטרנט של הבנק
   4. אפליקציות מובייל למיניהן
   5. רשתות חברתיות, לרבות דף הפייסבוק ובאנרי פרסומות
   6. קידום אתרים ומיזמים באתרי אינטרנט, לרבות מנועי חיפוש כדוגמת גוגל
   7. עיתונות דיגיטלית על כל צורותיה
   8. מסכי התצוגה בכספומטים/בנקטים
   9. ערוצי רדיו וטלוויזיה
   10. מסרונים והודעות דוא"ל
   11. פרסומות חזותיות בסניפי הגופים ושלטי חוצות
   12. דיוור מקוון ובדואר רגיל
   13. מערכת הטלפוניה, לרבות הטלפוניה של מרכזי השירות הטלפוני
7. כמו כן, בנק ישראל נדרש לוודא כי הגופים אינם מספקים תמריצים ישירים (כדוגמת 'עמלות מכירה') או עקיפים (כדוגמת 'שוברי מתנה') לעובדיהם ו/או לגורם אחר אשר פועל בשמם, בגין הצעה ו/או מכירה של הלוואות (מכל סוג שהוא) ללקוחות.
8. קרי, העמותה רואה לנכון כי האינטרס הציבורי מחייב עצירה מלאה של ההפקרות בתחום ההלוואות במדינת ישראל, ומעבר לשימוש בהלוואות בעלות מטרת שימוש מוגדרת מראש.
9. מחמת הספק אבהיר כי האינטרס הציבורי במקרה הנידון כולל בחובו ארבעה שיקולים רבי משקל; הראשון, מניעת ניצול לרעה של כוחם של הגופים, דבר אשר גורר משקי בית רבים לחובות. חובות אלו בתורם מרחיבים את מעגל העוני. השני, מדינת ישראל נאלצת לספק סעד למשקי הבית אשר נכנסו למעגל העוני, דבר אשר מגדיל את ההוצאה הציבורית שלא לצורך, בעוד הגופים מגדילים את רווחיהם ללא הרף. השלישי, מניעת פגיעה ביציבות הפיננסית של הגופים במקרה של אי יכולת החזר רוחבית, וזאת כדוגמת המשבר בשנות ה-80 של המאה הקודמת במדינת ישראל. הרביעי, מניעת הצורך של הציבור במדינת ישראל לחלץ את הגופים, וזאת כדוגמת המצב בעבר שבו הציבור במדינת ישראל נאלץ להזרים כספי ציבור לשם חילוץ הבנקים מפשיטת רגל.
10. הדרישה של העמותה מתבססת על סעיף 5 (ג-1) לפקודת הבנקאות 1941 .לשם הנוחות, להלן ציטטה מסעיף החוק:
11. "(ג1) המפקח רשאי, לצורך הפיקוח כאמור בסעיף קטן (א), לאחר התייעצות עם הוועדה ובאישור הנגיד, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של תאגיד בנקאי, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידיו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין ואת השמירה על עניינם של לקוחותיו, וכדי למנוע פגיעה ביכולתו לקיים את התחייבויותיו (בפקודה זו – הוראות ניהול בנקאי תקין); הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מסוים מהם."
12. כמו כן, דרישה זו מבוססת על חובת התום הלב וחובת הגופים לגדר את מסגרת הסיכון בפעילות מול הלקוחות (כאמור בנב"ת וחובות משפטים נוספים, לרבות ו Due Diligenceו'חובת האמונים' כאמור בחוק העונשין).

• סוף דבר

• מכתב זה סקר באופן פרטני את מצב שוק האשראי שלא למטרות דיור, ואת הכשלים הרוחביים אשר קיימים בשוק זה.
• התעלמות בנק ישראל מהאמור במכתב זה תהווה פגיעה מהותית באינטרס הציבורי, לרבות קיומה של אחריות אישית של נושאי המשרה בבנק ישראל להשלכות השליליות על כלל הציבור במדינת ישראל
• חוסר היענות בנק ישראל עד לתאריך ה-30.5.2017 לאמור במכתב זה, יחייב אותי להנחות את היועמ"ש של העמותה, עו"ד אייצלותם מסלה, לקדם הליכים משפטים כנגד בנק ישראל ככלל, וכנגד נושאי המשרה בפרט
• ומחמת הספק אזכיר כי אין מדובר בבעיה של הלקוחות הגופים בלבד, אלא מדובר בבעיה מערכתית של כל המערכת הפיננסית במדינת ישראל.
• בנק ישראל מוזמן לתאם פגישה מול היועמ"ש של העמותה על מנת להבהיר את עמדתו, ואת הצעדים שהוא מתכנן ליזום לשם תיקון הטעון תיקון, אם בכלל.
• העתקים :
• נגידת בנק ישראל, גב' קרנית פלוג
• יו"ר ועדת הכספים, חה"כ משה גפני
• שר האוצר, מר משה כחלון

יורם מועלמי

יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים

משרדי העמותה -מושב גאליה דולב 75

העמותה לצמצום פערים הקימה את נציבות תלונות הבנקים והיא מייעצת משפטית באמצעות עו"ד אייצולותם  מסלה היועמ"ש של העמותה בתיקים של הלוואות ופשיטות רגל מול הבנקים

דף הפייסבוק של  תלונות הבנקים :

https://www.facebook.com/נציב-תלונות-הבנקים-860360070772936/

 

טלפון 08-9316833

נייד 050-7841239

יו"ר העמותה לצמצום פערים בוועדת הכספים 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית והמחדל של בנק ישראל שהביא לבועת הדיור

אם נגידת בנק ישראל חושבת להחזיק את הריבית על אפס להרבה זמן היא טועה בגדול .יש כאן הפרת אמונים ופגיעה באינטרס הציבורי של מאות אלפי זוגות צעירים שרוצים לרכוש דירה ראשונה ורואים כיצד החלום לקנות דירה מתרחק

הדיון ב 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית ועליית הרבית על המשכנתאות שמקשה על הציבור הגדול של הצעירים בגלל התייקרות המשכנתא הוא יריית פתיחה במאבק .הסבירות להגשת בג"ץ נגד בנק ישראל בגין אי סיוע בצמצום הפערים החברתיים הולך ומתגבר

יו"ר העמותה יורם מועלמי ושימי אדזיאשוילי היועץ הכלכלי של העמותה כאן בדיון בוועדת הכספים

פרוטוקול וועדת הכספים -הדיון ב 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית ובועת הדיור

יורם מועלמי -יושב ראש העמותה

אני נמצא פה מטעם העמותה לצמצום פערים חברתיים. אני רוצה לשים פה דברים על השולחן, לצטט גם מחוק בנק ישראל. אני חושב שאנחנו הולכים פה סחור-סחור בכל עניין עליית הריביות. קודם כול, עליית הריביות על המשכנתאות, אחת הבעיות הנגזרות היא שפשוט הבנקים מודעים לכך שהסיכון היום במחירי הדיור, כפי שאמרת, עצם זה שמחירי הדירות היום גבוהים מאוד, הבנקים חשופים לסיכון הגדול שמחירי הדירות ירדו ולכן הם לא רוצים. כשבאחת התוכניות הראו אדם שביקש לקחת משכנתה והוא שאל את פקיד הבנק למה הריבית עלתה, אמר לו הפקיד: "אתה לא חייב לקחת". כי הבנק לא רוצה לתת לו את המשכנתה, אלא אם כן הוא ייקח את זה בריבית גבוהה מאוד, שההחזרים יעלו והוא יקטין את הסיכון בעצם זה שההחזרים של המשכנתה יהיו גבוהים יותר. פה להוזיל בחצי אחוז ושם באחוז – זה לא העניין.

אני רוצה להתמקד בנקודה אחרת. אני מדבר על בנק ישראל שמחזיק את המקל בשני הצדדים. אני מדבר בעיקר על נושא הריבית, שלא נתתם לי הזדמנות לדבר עליו בדיון הקודם.

היו"ר משה גפני:

אני נותן לך עכשיו את הזמן.

יעקב אשר (יהדות התורה):

עד עכשיו עשית הקדמה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

עד עכשיו לא הבנתי כלום.

יורם מועלמי:

אגיד את הדברים ואגבה אותם על-ידי דברים של נגיד בנק ישראל לשעבר דוד קליין ושל חוקר של בנק ישראל שצוטט פה באחת הכתבות: "הריבית האפסית היא שמנפחת פה את הבועה של הדיור". שימו את הדברים האלה על השולחן. כל עוד הריבית במשק לא תעלה, עצם זה שהנגידה מגנה על הריבית בגלל הייצוא זה לא תופס פה. נוצרים פה פערים חברתיים עמוקים מאוד. לא יכול להיות שזוג צעיר שרוצה לקנות היום את הדירה הראשונה שלו מתמודד היום עם משקיע שיש לו 3 או 4 דירות.

אני רוצה להגיד לכם עוד משהו, השר כחלון העביר את המס על הדירה השלישית בגלל שהנגידה לא נותנת לו תמיכה. כל עוד היא תחזיק את הריבית על אפס היא תנפח פה את הבועה של הדיור. לא משנה אם היא תוזיל בחצי אחוז או אחוז, בועת הדיור תישאר פה, לא יעזור שום דבר. הנגיד דוד קליין רואיין בעניין הזה ואמר שזה לא יעזור.

דרך אגב, אם אנחנו מדברים על בנק ישראל, אם אני לא טועה, ב-2010 עשיתם שינוי בחוק בנק ישראל. בנק ישראל אמור לסייע בצמצום הפערים החברתיים. העמותה שלנו היא עמותה לצמצום פערים חברתיים. אני לא רואה בדיוק איך הם מסייעים לצמצום הפערים החברתיים, כאשר זוג צעיר לא יכול לקנות היום דירה ראשונה ואילו משקיע קונה 3 ו-4 דירות, והוא ימשיך לקנות, לא משנה אם יטילו עליו מס או לא יטילו עליו מס, כאשר הריבית היא אפס. זה לא יעזור, אלא אם אתה אומר: אני מטיל הגבלות על המשכנתה למשקיע. יש את הגיבוי הזה של נגיד בנק ישראל לשעבר וגם של חוקר שלהם שאמר בדיוק אותם דברים. אי אפשר ללכת סחור-סחור.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אבל הריבית הייתה גבוהה בעבר ומחירי הדירות לא ירדו.

יורם מועלמי:

הריבית לא הייתה גבוהה בעבר. הריבית ירדה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

עכשיו היא אפס.

יורם מועלמי:

עכשיו היא לא אפס. משנת 2012 כשבנק ישראל הוריד את הריביות, אתה רואה שכאשר הריביות ירדו מחירי הדירות עלו

 

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל-אם לא תשנה את מדיניות הריבית ותתחיל להעלות בהדרגה את הריבית כמו בארה"ב העמותה תעתור לבג"ץ על הפרת אמונים ,פגיעה באינטרס הציבורי של ציבור שלם של זוגות צעירים שאיבד סיכוי לקנות דירה

סימון (שימי) אדזיאשוילי-יועץ כלכלי לעמותה :

אני מן העמותה לצמצום פערים חברתיים. אני חושב שאם כבר המוסדיים רוצים להיכנס לשוק המשכנתאות, רוצים לפזר את הסיכונים שלהם גם לשוק המשכנתאות, בואו תכניסו אותם לשוק המשכנתאות אבל ללא התיווך של הבנקים, שימכרו משכנתאות ישירות לציבור. זה גם מוריד ללקוח את הריבית, כי כביכול הוא מקבל ריבית זולה יותר, זה גם פותח את השוק לתחרות, שזה מה שכולנו רוצים. מה לעשות, 80% משוק המשכנתאות נשלט על-ידי 3 בנקים. אם אנחנו פותחים את זה ישר לציבור – גם הבנקים רוצים להוריד את האחוזים שלהם משוק הדיור, אין מה לעשות, רוצים לצמצם את ההיקפים שלהם שם. גם כולנו נהנים כי יש יותר תחרות, ואנחנו רוצים תחרות, וגם הציבור נהנה, כי יש לו תחרות והריבית שהוא משלם זולה יותר.

דבר שני שלא עלה בישיבה ואני חושב שהוא חשוב מאוד, החוזים שנחתמו כאן, כ-10 מיליארד שקלים, בין הבנקים למוסדיים, המידע הזה לא חשוף לציבור. בואו תחשפו את החוזים, מה נחתם, מה באמת הובטח בחוזים האלה. זה לא בדיוק ידוע ולפי שמועות הריביות שם גבוהות

היו"ר משה גפני: תדה רבה.

אני מבקש לסכם את הדיון כדלהלן.

עולה גם מן הדיונים המהירים וגם מן ההצעות לסדר בעניין העלייה בריבית המשכנתאות וכל מה שנלווה לכך, מתברר שאין כוונה לאף אחד מן הגופים שעוסקים בעניין הזה להוזיל מחירים.

יש לכל אחד עניין אחד. רשות שוק ההון והביטוח מעוניינת לשמור על כספי הביטוח, על כספי הפנסיה של האזרחים, זו המטרה. לא מעניין אותה מה קורה מסביב עם נושא המשכנתאות וכל מה שנלווה לעניין. מה שטוב ייקחו ומה שלא טוב לא ייקחו.

 אין עניין למשרד האוצר מבחינת הזרמת כסף לעניין הזה, אין עניין למשרד האוצר להוזיל מחירים מכיוון שהם לא יתנו משכנתאות מסובסדות כפי שהיה בעבר, הם לא נותנים הלוואות מקום. הם מדברים כל הזמן על גביית מס מהאזרחים.

אין עניין לבנק ישראל להוזיל מחירים. רואים את זה בפירוש, זה עולה מהדיון כאן. הם רוצים לשמר את הביטחון של הבנקים. הבנקים הם באמת גופים עניים כאלה שצריך להיזהר בכבודם, אז הם משמרים את זה, שלא יהיה סיכון גדול מדי, וכל הזמן לאשר להם להעלות את הריביות ללא סיבה. הם לא לוקחים סיכונים, ראינו את זה בכל הדברים שעלו כאן בדיון, הם מעלים את הריבית כל הזמן ועכשיו זה מתייצב על ריבית גבוהה. כמעט הגענו למצב שאין כבר לאן להעלות.

ראינו את זה גם בבעיות קטנות, שהן לא קטנות אבל הן גורמות קשיים לזוגות צעירים, לזכאי משרד הבינוי והשיכון, לזכאי נטילת משכנתאות. גם בהגבלת הזמן ל-12 ימים, שאני דורש להעלות את זה ל-24 ימים. אני רוצה לקבל תשובה בתוך 10 ימים, אני מבקש מבנק ישראל תשובה. גם בנושאים של לווה נוסף או כל הדברים שעלו כאן בדיון. אני מבקש תשובות על הדברים האלה.

המשמעות היא שחלק ייקחו משכנתאות בריבית גבוהה מאוד והיכולת שלהם להגיע לדירה נמוכה יותר והמחירים עולים, וחלק לא ייקחו משכנתה. הפירוש הוא שהזוג הזה, המשפחה הזאת תשלם שכירות, תתגלגל במקומות שבהם היא תשלם הרבה יותר כסף.

 המסקנה מן הדברים האלה, שאף אחד מהרגולטורים לא רוצה בהוזלת המחירים, פשוט כל אחד מסתכל בראייה הצרה שלו.

אני קורא לשר האוצר, אפנה אליו, להתערב בעניין הזה, לעשות גוף ממוסד, שהגופים האלה לא יוכלו לעשות כרצונם בכל הקשור לנושא המשכנתאות ועליית מחירי הדירות. אני מקווה ששר האוצר ייעתר לבקשה הזאת מכיוון שאחרת המחירים לא ירדו. הלוואי והמחירים היו יורדים עכשיו במה שהתפרסם והיינו רואים באמת מגמה של הוזלת מחירים, אז לא הייתי מתערב, הייתי אומר: בסדר, זה הצליח, המיסים שגובים מהאזרחים על דירות וכל מה שנלווה לעניין. זה לא קורה, אנחנו יודעים. הרי כל אחד מאתנו מכיר מישהו שהלך עכשיו לקנות דירה וקנה אותה במחיר יקר יותר.

 

לכן אני מבקש תשובות. יואב גפני, אם תוכל לבדוק עם אגף שוק ההון האם יש אפשרות לשנות את ההחלטה ולא שתהיה מחלוקת עם בנק ישראל, מה שנשמע הגיוני. אני מבקש מבנק ישראל תשובות.

הקישור פורסם באתר YNET ובאתר הכנסת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4931965,00.html

http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Finance/News/pages/7032017b.aspx

 

יו"ר העמותה לצמצום פערים בוועדת הכספים 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית והמחדל של בנק ישראל שהביא לבועת הדיור

אם נגידת בנק ישראל חושבת להחזיק את הריבית על אפס להרבה זמן היא טועה בגדול .יש כאן הפרת אמונים ופגיעה באינטרס הציבורי של מאות אלפי זוגות צעירים שרוצים לרכוש דירה ראשונה ורואים כיצד החלום לקנות דירה מתרחק

הדיון ב 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית ועליית הרבית על המשכנתאות שמקשה על הציבור הגדול של הצעירים בגלל התייקרות המשכנתא הוא יריית פתיחה במאבק .הסבירות להגשת בג"ץ נגד בנק ישראל בגין אי סיוע בצמצום הפערים החברתיים הולך ומתגבר

יו"ר העמותה יורם מועלמי ושימי אדזיאשוילי כאן בדיון בוועדת הכספים

פרוטוקול וועדת הכספים -הדיון ב 7.3.2017 בעניין הריבית האפסית ובועת הדיור

יורם מועלמי -יושב ראש העמותה

אני נמצא פה מטעם העמותה לצמצום פערים חברתיים. אני רוצה לשים פה דברים על השולחן, לצטט גם מחוק בנק ישראל. אני חושב שאנחנו הולכים פה סחור-סחור בכל עניין עליית הריביות. קודם כול, עליית הריביות על המשכנתאות, אחת הבעיות הנגזרות היא שפשוט הבנקים מודעים לכך שהסיכון היום במחירי הדיור, כפי שאמרת, עצם זה שמחירי הדירות היום גבוהים מאוד, הבנקים חשופים לסיכון הגדול שמחירי הדירות ירדו ולכן הם לא רוצים. כשבאחת התוכניות הראו אדם שביקש לקחת משכנתה והוא שאל את פקיד הבנק למה הריבית עלתה, אמר לו הפקיד: "אתה לא חייב לקחת". כי הבנק לא רוצה לתת לו את המשכנתה, אלא אם כן הוא ייקח את זה בריבית גבוהה מאוד, שההחזרים יעלו והוא יקטין את הסיכון בעצם זה שההחזרים של המשכנתה יהיו גבוהים יותר. פה להוזיל בחצי אחוז ושם באחוז – זה לא העניין.

אני רוצה להתמקד בנקודה אחרת. אני מדבר על בנק ישראל שמחזיק את המקל בשני הצדדים. אני מדבר בעיקר על נושא הריבית, שלא נתתם לי הזדמנות לדבר עליו בדיון הקודם.

היו"ר משה גפני:

אני נותן לך עכשיו את הזמן.

יעקב אשר (יהדות התורה):

עד עכשיו עשית הקדמה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

עד עכשיו לא הבנתי כלום.

יורם מועלמי:

אגיד את הדברים ואגבה אותם על-ידי דברים של נגיד בנק ישראל לשעבר דוד קליין ושל חוקר של בנק ישראל שצוטט פה באחת הכתבות: "הריבית האפסית היא שמנפחת פה את הבועה של הדיור". שימו את הדברים האלה על השולחן. כל עוד הריבית במשק לא תעלה, עצם זה שהנגידה מגנה על הריבית בגלל הייצוא זה לא תופס פה. נוצרים פה פערים חברתיים עמוקים מאוד. לא יכול להיות שזוג צעיר שרוצה לקנות היום את הדירה הראשונה שלו מתמודד היום עם משקיע שיש לו 3 או 4 דירות.

אני רוצה להגיד לכם עוד משהו, השר כחלון העביר את המס על הדירה השלישית בגלל שהנגידה לא נותנת לו תמיכה. כל עוד היא תחזיק את הריבית על אפס היא תנפח פה את הבועה של הדיור. לא משנה אם היא תוזיל בחצי אחוז או אחוז, בועת הדיור תישאר פה, לא יעזור שום דבר. הנגיד דוד קליין רואיין בעניין הזה ואמר שזה לא יעזור.

דרך אגב, אם אנחנו מדברים על בנק ישראל, אם אני לא טועה, ב-2010 עשיתם שינוי בחוק בנק ישראל. בנק ישראל אמור לסייע בצמצום הפערים החברתיים. העמותה שלנו היא עמותה לצמצום פערים חברתיים. אני לא רואה בדיוק איך הם מסייעים לצמצום הפערים החברתיים, כאשר זוג צעיר לא יכול לקנות היום דירה ראשונה ואילו משקיע קונה 3 ו-4 דירות, והוא ימשיך לקנות, לא משנה אם יטילו עליו מס או לא יטילו עליו מס, כאשר הריבית היא אפס. זה לא יעזור, אלא אם אתה אומר: אני מטיל הגבלות על המשכנתה למשקיע. יש את הגיבוי הזה של נגיד בנק ישראל לשעבר וגם של חוקר שלהם שאמר בדיוק אותם דברים. אי אפשר ללכת סחור-סחור.

עיסאווי פריג' (מרצ):

אבל הריבית הייתה גבוהה בעבר ומחירי הדירות לא ירדו.

יורם מועלמי:

הריבית לא הייתה גבוהה בעבר. הריבית ירדה.

עיסאווי פריג' (מרצ):

עכשיו היא אפס.

יורם מועלמי:

עכשיו היא לא אפס. משנת 2012 כשבנק ישראל הוריד את הריביות, אתה רואה שכאשר הריביות ירדו מחירי הדירות עלו

סימון (שימי) אדזיאשוילי:

אני מן העמותה לצמצום פערים חברתיים. אני חושב שאם כבר המוסדיים רוצים להיכנס לשוק המשכנתאות, רוצים לפזר את הסיכונים שלהם גם לשוק המשכנתאות, בואו תכניסו אותם לשוק המשכנתאות אבל ללא התיווך של הבנקים, שימכרו משכנתאות ישירות לציבור. זה גם מוריד ללקוח את הריבית, כי כביכול הוא מקבל ריבית זולה יותר, זה גם פותח את השוק לתחרות, שזה מה שכולנו רוצים. מה לעשות, 80% משוק המשכנתאות נשלט על-ידי 3 בנקים. אם אנחנו פותחים את זה ישר לציבור – גם הבנקים רוצים להוריד את האחוזים שלהם משוק הדיור, אין מה לעשות, רוצים לצמצם את ההיקפים שלהם שם. גם כולנו נהנים כי יש יותר תחרות, ואנחנו רוצים תחרות, וגם הציבור נהנה, כי יש לו תחרות והריבית שהוא משלם זולה יותר.

דבר שני שלא עלה בישיבה ואני חושב שהוא חשוב מאוד, החוזים שנחתמו כאן, כ-10 מיליארד שקלים, בין הבנקים למוסדיים, המידע הזה לא חשוף לציבור. בואו תחשפו את החוזים, מה נחתם, מה באמת הובטח בחוזים האלה. זה לא בדיוק ידוע ולפי שמועות הריביות שם גבוהות

היו"ר משה גפני: תדה רבה.

אני מבקש לסכם את הדיון כדלהלן.

עולה גם מן הדיונים המהירים וגם מן ההצעות לסדר בעניין העלייה בריבית המשכנתאות וכל מה שנלווה לכך, מתברר שאין כוונה לאף אחד מן הגופים שעוסקים בעניין הזה להוזיל מחירים.

יש לכל אחד עניין אחד. רשות שוק ההון והביטוח מעוניינת לשמור על כספי הביטוח, על כספי הפנסיה של האזרחים, זו המטרה. לא מעניין אותה מה קורה מסביב עם נושא המשכנתאות וכל מה שנלווה לעניין. מה שטוב ייקחו ומה שלא טוב לא ייקחו.

 אין עניין למשרד האוצר מבחינת הזרמת כסף לעניין הזה, אין עניין למשרד האוצר להוזיל מחירים מכיוון שהם לא יתנו משכנתאות מסובסדות כפי שהיה בעבר, הם לא נותנים הלוואות מקום. הם מדברים כל הזמן על גביית מס מהאזרחים.

אין עניין לבנק ישראל להוזיל מחירים. רואים את זה בפירוש, זה עולה מהדיון כאן. הם רוצים לשמר את הביטחון של הבנקים. הבנקים הם באמת גופים עניים כאלה שצריך להיזהר בכבודם, אז הם משמרים את זה, שלא יהיה סיכון גדול מדי, וכל הזמן לאשר להם להעלות את הריביות ללא סיבה. הם לא לוקחים סיכונים, ראינו את זה בכל הדברים שעלו כאן בדיון, הם מעלים את הריבית כל הזמן ועכשיו זה מתייצב על ריבית גבוהה. כמעט הגענו למצב שאין כבר לאן להעלות.

ראינו את זה גם בבעיות קטנות, שהן לא קטנות אבל הן גורמות קשיים לזוגות צעירים, לזכאי משרד הבינוי והשיכון, לזכאי נטילת משכנתאות. גם בהגבלת הזמן ל-12 ימים, שאני דורש להעלות את זה ל-24 ימים. אני רוצה לקבל תשובה בתוך 10 ימים, אני מבקש מבנק ישראל תשובה. גם בנושאים של לווה נוסף או כל הדברים שעלו כאן בדיון. אני מבקש תשובות על הדברים האלה.

המשמעות היא שחלק ייקחו משכנתאות בריבית גבוהה מאוד והיכולת שלהם להגיע לדירה נמוכה יותר והמחירים עולים, וחלק לא ייקחו משכנתה. הפירוש הוא שהזוג הזה, המשפחה הזאת תשלם שכירות, תתגלגל במקומות שבהם היא תשלם הרבה יותר כסף.

 המסקנה מן הדברים האלה, שאף אחד מהרגולטורים לא רוצה בהוזלת המחירים, פשוט כל אחד מסתכל בראייה הצרה שלו.

אני קורא לשר האוצר, אפנה אליו, להתערב בעניין הזה, לעשות גוף ממוסד, שהגופים האלה לא יוכלו לעשות כרצונם בכל הקשור לנושא המשכנתאות ועליית מחירי הדירות. אני מקווה ששר האוצר ייעתר לבקשה הזאת מכיוון שאחרת המחירים לא ירדו. הלוואי והמחירים היו יורדים עכשיו במה שהתפרסם והיינו רואים באמת מגמה של הוזלת מחירים, אז לא הייתי מתערב, הייתי אומר: בסדר, זה הצליח, המיסים שגובים מהאזרחים על דירות וכל מה שנלווה לעניין. זה לא קורה, אנחנו יודעים. הרי כל אחד מאתנו מכיר מישהו שהלך עכשיו לקנות דירה וקנה אותה במחיר יקר יותר.

 

לכן אני מבקש תשובות. יואב גפני, אם תוכל לבדוק עם אגף שוק ההון האם יש אפשרות לשנות את ההחלטה ולא שתהיה מחלוקת עם בנק ישראל, מה שנשמע הגיוני. אני מבקש מבנק ישראל תשובות.

הקישור פורסם באתר YNET ובאתר הכנסת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4931965,00.html

http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Finance/News/pages/7032017b.aspx