140 מיליארד שקל זהו היקף ההלוואות והאשראי הצרכני נכון לסוף שנת 2015.זהו גידול חסר תקדים של 16% בשלוש השנים האחרונות מאז סוף 2012 אז עמד היקף האשראי הצרכני על 120 מיליארד שקל
הציבור הישראלי טובע בהלוואות .אם ניקח את הממוצע אז יוצא שכל משק בית ממוצע חייב לבנק 70 אלף שקל .בגלל הפערים הגדולים בין העשירונים מסתבר שהממוצע של האשראי הצרכני לכל משק בית כולל עסקים קטנים הוא גבוה בהרבה מ 70 אלף שקל ויכול להגיע לסכומים דמיוניים
ממה נובע הגידול חסר התקדים באשראי ? הנה מספר סיבות
1.יוקר המחיה ובעיקר יוקר מחירי הדיור -עליית מחירי הדיור בכמעט 100% ועליית מחירי השכירות השפיעה על יוקר המחיה ויותר זוגות צעירים ומשפחות לא מצליחים לגמור את החודש .הרבה זוגות צעירים נאלצו בגלל מחירי הדיור הגבוהים לגייס הון עצמי ע"י הלוואות כדי לגייס הון ראשוני הדרוש לקניית דירה .הם גייסו לשם כך את הוריהם ששעבדו את החסכונות שלהם בבנקים כנגד הלוואות לילדים וזאת במקום להתקומם נגד מחירי הדיור .כך התפתחה לה הבועה
2.דחיפת האשראי על ידי הבנקים -מאז מחאת 2011 מצאו הבנקים פוטנציאל חדש לשיווק ההלוואות והם הציבור הרחב ,הלקוחות הקטנים והעסקים הקטנים
מחאת 2011 חשפה את המחיקות הגדולות שעשו הבנקים לחברות הגדולות כמו נוחי דנקנר ,לב לבייב יצחק תשובה ואחרים .הביקורת גברה ויש יותר פיקוח של הציבור והתקשורת על מהלכים של הבנקים
על כן במהלך חכם החליטו הבנקים "להתלבש" על הלקוחות הקטנים .הפיתוי היה מושלם והציבור חסר יכולת להתנהלות כלכלית נכונה התחיל להתפתות
הלוואות ללא מטרה חייבות להדליק נורה אדומה !!
הריבית הנמוכה פיתתה את הציבור לקחת הלוואות מכל הבא ליד .וכך קוראים היום להלוואות בבנק לאומי לדוגמא :
1.הלוואה מיידית בקליק אחד
2.הלוואה בהחזר קבוע
3.הלוואה מובחרת
4.הלוואה לסגירת מינוס
5.הלוואה בכרטיס האשראי
6.הלוואה עם דחיית תשלום הקרן בחצי שנה
7.הלוואה לצורך שיפוץ דירה
8.הלוואה לצורך קניית רכב חדש
9.הלוואה לצורך הלוואה
מתוך אתר האינטרנט של בנק לאומי -הלוואה שלא חייבים לא לוקחים !! הלוואה היא לא הסנגור של המינוס !!
בואו ניקח לדוגמא כיצד דוחפים הלוואות בבנק הפועלים :
1.אשראי ברגע
2.הלוואה רב ערוצית
3.מימון לרכב
הלוואה היא לא מוצר צריכה בסיסי !!
וכך התנפחה לה הבועה .הריצה אחרי הדירות ובנוסף העלייה ביוקר המחיה גררה ציבור שלם לצרוך הלוואות ללא אבחנה .הבנקים הצטרפו לחגיגה והתחילו לדחוף אשראי בכל מקום :
1.בכספומט
2.בהודעות SMS לטלפון הנייד
3.בפרסומת בטלוויזיה
4.בהקפצות של גוגל
5.בפייסבוק
בתור לכספומט הלוואות לכולם !! כל דכפין יתיי ויאכל !!
שלא כמו פעם לא צריך להגיע לבנק ולחתום על מסמכים .הכל בטלפון .תוך 3 דקות ויש לך הלוואה בכל סכום שתבחר !!
כיצד מתחיל התהליך שבו הסתבך הציבור בהלוואות ?
ברור לכולם שבגלל עודף ההוצאות על ההכנסות , משקי הבית לא סוגרים את החודש ונאלצים להיכנס למינוס (אוברדרפט ) שהפך להיות קבוע .אבל כאן הייתה חייבת להידלק הנורה האדומה !!
האוברדרפט הוא כבר תמרור האזהרה של משק הבית שאנחנו נמצאים בעודף של הוצאות על הכנסות ועל כן יש צורך לעשות בדק בית היכן אפשר לקצץ בהוצאות והיכן ניתן להגדיל הכנסות
ניקח לדוגמא משק בית בו ההכנסות של בני הזוג מסתכמות ב 13 אלף שקל בחודש וההוצאות מסתכמות ב 15 אלף שקל .המשפחה מייצרת כל חודש גרעון של 2000 שקל דהיינו גרעון של 24 אלף שקל בשנה .דבר זה אמור לעשות חושבים כיצד לאזן בין ההוצאות להכנסות
האוברדרפט הוא דבר נפוץ וכמעט כל משק בית נמצא במינוס אולם כבר כאן צריך לעשות חושבים שהרי אם ניקח הלוואה הרי שנצטרך להחזיר אותה ,ואנחנו עדיין בגרעון של 2000 שקל בחודש .המינוס הוא דבר זמני שאמור לתת לנו מענה לזמן קצר עד שנאזן בין ההכנסות להוצאות
חלק בעייתי בהתנהלות נובע משתי גורמים משמעותיים :
- הנטייה לצריכת יתר כמו לקנות את לדוגמא רכב חדש במקום רכב יד שנייה או לקנות את הטלפון הכי חדש והכי יקר במקום לקנות טלפון נייד ברמה אחת פחות כשהביצועים אל הטלפון כמעט אותו הדבר ויכולנו להסתפק בטלפון מהדור הקודם
- המחשבה לטווח קצר ולא לטווח הארוך .הציבור כבר הפסיק לחסוך כסף ואינו מספיק מחושב ואינו מתוכנן להוצאות בלתי צפויות .מהם הדברים הבלתי צפויים ? לא חסר דוגמאות?
-פיטורין ממקום העבודה וסיום תקופת האבטלה ,קשיים במציאת עבודה חדשה
-הוצאות בלתי צפויות כמו טיפול רכב גדול ,טיפול שיניים גדול
-מחלה קשה של אחד מבני הזוג או של אחד מבני המשפחה
-הסתבכות כלכלית של העסק המשפחתי
ואז הכל מתמוטט .הבנק דורש מהלקוח לפרוע את ההלוואה .ההלוואה היא מסמך משפטי מחייב ונותן כוח עצום לבנק במידה והלקוח לא עומד בתשלומים .הבנק מנסה לגבות את החוב ובמידה ולא מצליח לא מהסס לתפוח תיק בהוצאה לפועל .ואז העניינים מסתבכים עם ריביות רצחניות בהוצאה לפועל שכר טרחה לעורכי הדין של הבנק ,שכר טרחה לעו"ד של המשפחה ומשק הבית שוקע בצרה צרורה
יו"ר העמותה וראש צוות הבנקאות בדיון בוועדת שטרום בעניין דחיפת האשראי
בנק ישראל זיהה את פצצת האשראי והבין שזה יכול לדרדר את המשק לכאוס ולמיתון כבד ועל כן התריע בתאריך 17.11.2015 מפני "דחיפת האשראי " במכתב חריף לבנקים שכותרתו :
"שיווק יזום של הלוואות קמעונאיות "
במכתב הוא מתרה בפני דחיפת הלוואות ללא צורך ללקוחות הבנקים ,ותובע מן הבנקים הליך מסודר כולל נהלים הקשורים לתהליכים לפנייה יזומה ללקוחות
הוא דורש מהם בדיקה לגבי כדאיות כלכלית של לקיחת ההלוואה כולל אפשרויות החזרת ההלוואה ,תוך אזכור הנכסים וההתחייבויות של הלקוח ויכולתו של הלקוח להחזיר את ההלוואה
בנק ישראל לבנקים :הימנעו מדחיפת הלוואות ללקוחות ללא צורך וללא בדיקת יכולת החזר
מנכ"ל עמותת"פעמונים" צוטט בתכנית "עושות חשבון " שבשנים האחרונות יש גידול משמעותי בפנייה לעמותה לקבל ליווי כלכלי .אם בעבר פנו אליהם 2000 משפחות בשנה הרי בשנת 2015 פנו אליהם כמעט 6000 משפחות בשנה
היקף החוב הממוצע עומד על 100 אלף שקל למשפחה !!
בוועדת שטרום דיברנו בדיוק על כך שהאשראי זול וזמין והבנקים דוחפים בכל הכוח את הלקוחות לקחת הלוואות ללא צורך
הלוואה היא לא מוצר צריכה בסיסי !! היא לא הסנגור של המינוס !!
בקרוב העמותה לצמצום פערים תשיק את הקמפיין שלה שכותרתו תהיה :
התנהלות כלכלית נכונה -יוצאים מהמינוס
לא להלוואות ללא מטרה !!
מטרת הסדנאות תהיה לחנך להתנהלות כלכלית נכונה על מנת לצאת ממעגל החובות לקראת עצמאות כלכלית וללא צורך בלקיחת הלוואות !!
מה אנחנו רוצים להשיג בסדנאות הכלכליות ?
1.לצרוך פחות אשראי ובהדרגה להיגמל לחלוטין מלקיחת הלוואות -בדיוק כמו גמילה מסיגריות
2.לדעת לנהל את תקציב המשפחה ולתכנן את התקציב המשפחתי
3.לשנות את הרגלי הצריכה
את ההרצאות ינחו בכירים בעמותה לצמצום פערים וגם מרצים אורחים בלווי מצגות ודוגמאות מעשיות
מה בעצם אנחנו אומרים ?
1.הלוואה שלא חייבים -לא לוקחים !!
2.הלוואה הנלקחת בין רגע -והחיים השלמים שצריך להחזיר !!
3.הלוואה היא לא מוצר צריכה בסיסי !!
בימים אלו מתבצע רישום מוקדם לסדנאות שיתקיימו באשדוד וביבנה :
הרישום מתבצע במייל sadnaot2016@gmail.com
אנחנו מזמינים אותכם גם להצטרף לדף העמותה לצמצום פערים בפייסבוק :
וגם לאתר האינטרנט שלנו -הבית החברתי :
בברכה
יורם מועלמי -יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים
אלון ביטון -מנהל פרויקטים ראשי של העמותה וראש צוות בנקאות
העמותה לצמצום פערים חברתיים -הבית החברתי 