הסמכות להגבלת שכר מנהלי הבנקים נמצא בידי נגידת בנק ישראל .משלא תפעל בעניין העמותה לצמצום פערים תעתור נגדה לבג"ץ
אל:
נגידת בנק ישראל
ד"ר קרנית פלוג
הנדון :הגבלת שכרם של מנהלי הבנקים
בכוונת העמותה לצמצום פערים לעתור נגדך לבג"ץ, אלא אם תפעלי להגבלת שכרם של מנהלי התאגידים הבנקאים עד לתאריך 15.4.2016
כל זאת בהתאם לסמכותך הקבועה בחוק בנק ישראל וע"פ חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט – בו הוא מציין את סמכותך ובכפוף לסעיף 3א' לחוק בנק ישראל סעיף קטן 2 עליו יפורט בהמשך.
בתאריך 2.3.2016 פורסם שכרם של מנהלי התאגידים הבנקאים כגון: מנכ"ל לאומי ופועלים. שכרם השנתי הסתכם בשנת 2015 ב- 8 מיליון שקל בקירוב.
שכר זה הוא פי 110 מהשכר החציוני במשק, שנכון להיום עומד על 6000 והוא פי 50 מהשכר הממוצע של עובד ממוצע בבנק.
בטרם הדיון על הגדלת הפערים החברתיים במשק כתוצאה מתשלומים חסרי תקדים אלה למנהלי הבנקים התאגידיים, אציין את הדברים הבאים:
- ע"פ מכתב תשובה של משרד המשפטים בנוגע להגבלת שכרם של מנהלי הבנקים, הרי שנושא זה נמצא בידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל.
לשון הציטוט מהמכתב מתאריך 24.6.2014: "המפקח על הבנקים הוא הכתובת המתאימה לכל פנייה בנושא זה"
מתאריך 24.6 דהיינו כמעט שנתיים שלא נעשה דבר להגבלת שכרם, דבר הגובל בפשע כלכלי ומראה על ניכור ואטימות מצד מנהלי הבנקים ומצד הפיקוח. מדובר בחברות ציבוריות שנמצאות בבעלות הציבור ועל כך יפורט בהמשך.
בסעיף 3א' סעיף קטן 2 לחוק בנק ישראל נאמר כך:
"לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים".
בסעיף 7 ב' לחוק בנק ישראל נכתב:
"הנגיד ישמש יועץ לממשלה בעניינים כלכליים, לרבות לעניין צמצום פערים חברתיים וצמצום אי-שוויון בחלוקת ההכנסות בחברה".
רקפת רוסק וציון קינן מנכ"ל לאומי ופועלים -8 מיליון שקל בשנה
מהם פערים חברתיים וכיצד הם נוצרים ?
הפערים החברתיים נמדדים בפער בין העשירון העליון לעשירון התחתון ובצבירת ההון והעושר. תשלום שכר של 8 מיליון שקל בשנה תורם להצטברות גדולה של הון ועושר אצל העשירון העליון וגורם למראית עין קשה ובלתי מוסרית בעיני הציבור. בין היתר הון זה מתבטא בצבירה של ממון ונדל"ן, דבר הגורם במישרין ובעקיפין להרחבת הפערים בין העשירונים, כאשר אחת הדוגמאות לכך הם מחירי הדיור המאמירים.
משנת 2007 עלו מחירי הדיור ב 100% וזאת עקב קניית דירות מכל הבא ליד של משקיעי דיור, שאת חלקם הגדול נמצא בעשירונים העליונים וביניהם מנהלי הבנקים.
ההשלכות לכך הם העשירונים התחתונים שאינם מסוגלים לרכוש דירה עקב עליית מחירי הדירות. העשירון התחתון נאלץ לשכור דירות מאותם עשירונים עליונים בעלי הדירות, לשלם שכירות שמאמירה וכך הולכים וגדלים הפערים החברתיים.
רק בשנת 2015 ע"פ נתוני בנק ישראל, כ 28% מקניית הדירות נעשו על ידי משקיעי הדיור.
במדד ה-OECD שפרסם ארגון המדינות החברות בו, עולה כי אי השוויון בישראל הוא בין הגבוהים בקרב מדינות הארגון. לא רק שממדי העוני במדינת ישראל הינם מהגבוהים ביותר, עולה כי הגידול בעוני היה גם המהיר ביותר בקרב מדינות הארגון.
בהתייחס ל-OECD יש לציין שכמחצית מכלל השכירים במשק משתכרים עד 6000 שקל בחודש, דהיינו 1.7 מיליון עובדים. באלפיון העליון ההכנסה הממוצעת היא כ- 300 אלף שקל לחודש דהיינו פי 50. יוצא מכך שמנהלי הבנקים משתכרים פי 2 מהממוצע של האלפיון העליון.
בהתייחס לאחזקות הציבור בבנקים, כנגידת בנק ישראל התעלמת מהעובדה שהבנקים בישראל מוחזקים כמעט לחלוטין בידי הציבור.
להלן פירוט אחזקות הציבור:
בנק לאומי נשלט ע"י 94% מהציבור כאשר מדינת ישראל מחזיקה בצורה ישירה ב 6% מהמניות. השאר מוחזק על ידי הציבור מקופות הגמל והפנסיה ללא כל פיקוח של הרגולטור על שכרם של מנהלי הבנקים.
בנק הפועלים נשלט ע"י 80% מהציבור כאשר 20% נמצא בידי גרעין שליטה.
בנק דיסקונט 100%, במזרחי טפחות כ-56% ובבינלאומי כ-52%.
הצטברות העושר אצל העשירון העליון מתבטא ברכישת דירות .מעל 250 אלף איש מחזיקים 2 דירות ומעלה .מתכון להגדלת הפערים בין העשירון העליון לתחתון
ולעניין הגבלת שכרם של מנהלי הבנקים:
שכר מנהלי הבנקים כיום כפי שדווח הינו בסך 8 מיליון שקל בשנה או 677 אלף שקל בחודש, הווה אומר חוסר פרופורציות בכל קנה מידה, בהתייחס לשכר החציוני במשק ולשכר הממוצע של עובדי הבנקים.
לשם השוואה, נושא המשרה הבכיר ביותר במערכת הבנקאית עם משכורת של 60 אלף שקל בחודש הוא לא אחר מאשר גבירתי, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והמפקח על הבנקים גברת חדווה בר. את כנגידת בנק ישראל אחראית מתוקף סמכותך על כל המערכת הבנקאית בכללותה, דהיינו על כל הבנקים בישראל.
צא ולמד ששכר מנהלי הבנקים לא אמור להיות רחוק בהרבה משכרך המסתכם ב-60 אלף שקל בחודש והמשולם מכסף ציבורי, בדיוק כפי ששכרם של מנהלי הבנקים משולם מכסף ציבורי, מחברות ציבוריות שנמצאות בשליטת הציבור.
הסמכות להגבלת שכרם בידי נגידת בנק ישראל .ע"פ חוק הנגידה אמורה לסייע לצמצם פערים חברתיים
המפקח על הבנקים הוא הכתובת לנושא הגבלת שכר הבכירים .לתשומת לב בנק ישראל
כפי שצוין לעיל, כנגידת בנק ישראל, הינך מחויבת על פי החוק לסייע בידי הממשלה לצמצם את הפערים החברתיים, כמצוין בסעיף 3א' לפי חוק בנק ישראל, וזאת בנוסף לסמכותך החוקית על פי היועץ המשפטי לממשלה, לאכוף את הגבלת שכרם של מנהלי התאגידים הבנקאיים.
כל בר דעת ועל אחת כמה וכמה שופטים בבית המשפט הגבוה לצדק, האמורים לעשות צדק, יסיקו כי שכר העומד על 670 אלף שקל והמשולם ע"י חברה ציבורית – הוא בחזקת שכר בלתי סביר בעליל ואינו עומד בקנה אחד עם אמות מידה מוסריות כמדינה מתוקנת, שחרטה על דגלה דאגה לאזרחיה.
על כן נדרשת כאן חובת התערבותך.
משלא תפעלי בעניין עד לתאריך 15.4.2016 נפעל כנגדך בבג"ץ
מכתב נוסף לא ישלח.
לטיפולך בברכה,
גדי טרקיי יורם מועלמי
סגן יו"ר העמותה וחבר הועד המנהל יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים
אלון ביטון
ראש צוות בנקאות העמותה לצמצום פערים 
העמותה לצמצום פערים חברתיים -הבית החברתי 