האם העמותה לצמצום פערים עומדת לעתור לבג"ץ נגד יהודה וינשטיין בפרשת הכופר של בנק לאומי ?
שנה חלפה מאז פניית העמותה לצמצום פערים ליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לפתוח בחקירה פלילית
נגד בנק לאומי בנוגע לכופר בסך 1.6 מיליארד שקל שאולץ לשלם בנק לאומי
לרשויות המס האמריקאיות
לפני חודש פנו שוב יו"ר העמותה יורם מועלמי ומנהל הפרויקטים הראשי אלון ביטון ליועמ"ש כדי לבדוק באיזה שלב החקירה
ושוב גוררים רגליים בטענה שהצוות נמצא בבדיקה והטיפול יסתיים בקרוב

הנדון: התערבותך הדחופה בהתנהלות הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר בכל הנוגע לתשלום הכופר של בנק לאומי לממשל האמריקאי
העמותה לצמצום פערים חברתיים פונה אליך בבקשה להתערב ולבחון בהקדם את אופן התנהלות הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר בכל הנוגע לתשלום הכופר של בנק לאומי לממשל האמריקאי. וזאת, מתוך חשש שההחלטה על תשלום הכופר נבעה בין היתר מתוך רצון של הנהלת בנק לאומי
להימנע מפתיחת חקירות אישיות – פליליות ואזרחיות – כנגד נושאי משרה בבנק
(בעבר ובהווה), ועקב כך שתשלום הכופר מהווה דרך לפטור אותם מאחריות על מעשים שייתכן והיו פליליים, וזאת על חשבון החסכונות והכספים של הציבור כולו. בהקשר זה יש להזכיר כי למדינת ישראל מניות בבנק
לאומי, והיא הייתה מעורבת במינוי הדירקטורים בבנק
.
כידוע, גם ברבעון הנוכחי – לפי הדו"חות שפרסם הבנק – הוא הפריש פעם נוספת סכום עתק של 460 מיליון שקל, שחתך את רווחיו ברבעון השני ל-290 מיליון שקל, ירידה חדה של 39% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
כאמור, התסבוכת של בנק לאומי עם רשויות המס האמריקניות נמשכת מספר שנים. כידוע, אין זו ההפרשה הראשונה שהבנק נאלץ לבצע, בגין תשלום של כמיליארד שקל שהבנק צפוי לשלם בעתיד לרשויות המס כדי לסגור
את התיק נגדו. ההפרשה הקודמת הייתה גם היא בהיקף מאות מיליוני שקלים.
הרקע לחקירה הוא החשש של האמריקאים כי בנק לאומי – בדומה לבנקים אחרים בישראל – איפשר ללקוחות האמריקאים להעלים מס. תשלום הכופר העתידי אמור גם לשחרר את האחריות של נושאי המשרה – הנוכחיים ואילו שכיהנו בבנק
בעבר – והוא מהווה דה פקטו שחרור מאחריות.
גישה זו, לפיה תשלום כופר על חשבון כספי ציבור היא הדרך המהירה לפתור משברים במערכת הבנקאית היא בעייתית משני היבטים: ההיבט הראשון הוא שתשלום הכופר נעשה על חשבון לקוחות רבים שכלל לא "הרוויחו" מהעלמת המס שבוצעה במקרה דנן, והם בכל זאת נדרשים לשלם עליה. אמנם הדבר נכון עבור חברות ציבוריות רבות המשלמות כופר, אך זה נעשה בולט במיוחד כאשר מדובר בבנקים אשר הם גם בבעלות הציבור (דוגמת בנק לאומי) וגם מנהלים כספי ציבור (וזאת בניגוד, למשל, לחברות ציבוריות ריאליות).
ההיבט השני הוא השחרור של נושאי המשרה בתאגיד מחקירה פלילית ומהצורך לפצות עבור עבירות שלכאורה ביצעו, ולשפות את הבנק על הנזק שנגרם לו.
הרי ברור הדבר שהעלמות מס בהיקפים כה גדולים לא בוצעו בתום לב, ואם יש מקרה בו נושאי משרה בבנק לאומי ידעו על העבירות המבוצעות אך העלימו עין – או אפילו קידמו אותן, אז יש פגם משמעותי בשחרור שלהם מאחריות. וזאת במיוחד לאור העובדה שלא מעט בכירים המכהנים כנושאי משרה בבנק
כיום, עבדו בתפקידים ניהוליים בבנק
גם בשנים שעברו, והן נשוא חקירת האמריקאים.
גם אם הכופר אכן ישולם, היו אמורים המפקח על הבנקים ומשרד האוצר לפתוח בחקירה ולבחון את התנהלותם של נושאי המשרה בבנק לאומי, בעבר ובהווה, ולראות כיצד היו מעורבים בעבירות לכאורה הנוגעות לחקירת האמריקאים. כך גם אם ישולם הכופר, יש לוודא שאותם נושאי משרה משפים את הבנק על ההוצאות הרבות שלו. לא ייתכן שאותם מנהלים אשר מקבלים משכורת עתק בשגרה – יהיו פטורים מאחריות לכספי הציבור שעליו הם מופקדים. לצערי, חקירה דוגמת זו לא בוצעה.
סוגיה זו מתחדדת נוכח העובדה שבנק לאומי הוא בנק שמתנהל ללא בעל שליטה, ושהמפקח על הבנקים מעורב במינוי הדירקטורים בו. בנוסף, זהו בנק שמדינת ישראל מחזיקה אחוז במניותיו, והחזיקה אחוז משמעותי יותר אף בימים נשואי החקירה, ולכן יש חשיבות עליונה לבחון את התנהלות נושאי המשרה.
לכן, אבקשך להתערב באופן מיידי ולבחון את אופן ההתנהלות של הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר בתשלום הכופר של בנק לאומי. לא ייתכן שהפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר לא יבחנו את התנהלות נושאי המשרה בבנק לאומי, ואת התנהלות הבנק שפטרה הלכה למעשה את נושאי המשרה בו מאחריות על מעשים בלתי חוקיים לכאורה.
בברכה
יורם מועלמי
יושב ראש העמותה לצמצום פערים חברתיים