עמלת ערבות בנקאית : הקרב הבא של העמותה לצמצום פערים נגד קרטל הבנקים ובנק ישראל

יור העמותה לצמצום פערים

אחת העמלות היקרות והמרגיזות   בענף הבנקאות היא עמלת הערבות הבנקאית

נכון לעכשיו כשאנחנו לקראת סוף שנת 2015 , כשמחירי הדיור הרקיעו שחקים והפכו לבועתיים ,ולרוב הזוגות הצעירים אין אפשרות לרכוש דירה גם בגלל שחסר להם הון עצמי ,וגם בגלל שמחיר ממוצע של דירה כיום נע סביב 1.3 מיליון שקל ואין אפשרות לקחת משכנתא של פחות ממיליון שקל , נאלצים הרבה זוגות צעירים שהם אוכלוסיות מוחלשות לשכור דירה . המשכירים מצד שני שרוצים להבטיח את תשלומי השכירות וגם להבטיח שהבית יחזור שלם ובמצב תקין דורשים מהשוכרים דבר שנקרא ערבות בנקאית

לערבות הבנקאית  נזקקים בדרך כלל  זוגות צעירים ששוכרים דירה ,אבל לא רק אלא גם עסקים קטנים .השימוש בערבות בנקאית נפוץ מאד בעולם העסקי. זאת במסגרת הסכמי שכירות, הגשת מכרזים, עסקאות מסחריות רחבות היקף, התקשרות עם קבלן עצמאי וכן בהתאם לחוק המכר דירות (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) – שעה שקבלן מציע דירה למכירה "על הנייר".

כיצד מחושבת כיום עמלת הערבות הבנקאית ?

הבנקים החליטו "לעשות קופה"  על חשבון הצרכנים וגילו שהשיטה הטובה ביותר לחלוב את הלקוחות היא לגזור בין 2-3% מגובה הערבות ,ומה שעוד יותר מקומם ומטריף את הדעת ,זה שאין הגבלה על גובה הערבות

ערבות בנקאית – מה זה אומר ומי צריך ערבות בנקאית

1088

עמלת ערבות בנקאית בבנק הפועלים על ערבות בסך 30 אלף שקל

לדוגמא הבחור בתמונה לקוח שלקח ערבות בנקאית בבנק הפועלים לאחרונה שילם 1088 שקל !! בגין הערבות .כיצד ?

גובה הערבות 30,000 שקל * 3% = 900 ש"ח

דמי טיפול באשראי 188 ש"ח

הופה הגענו ל 1088 ש"ח  בקלי קלות !!

עמלת ערבות בנקאית.jpg 1

יו"ר העמותה לצמצום פערים משלם בשנת 2007 בגין ערבות בנקאית 780 שקל

הדוגמא הבאה שלי יו"ר העמותה לצמצום פערים ,כאשר שילמתי בשנת 2007 סכום של  780 שקל !! הכיצד ?

גובה הערבות 20,000 שקל * 3% = 600ש"ח

דמי טיפול באשראי 180 ש"ח

הופה הגענו ל 780 ש"ח  בקלי קלות !!

עמלות עמלות

עמלות רבותיי עמלות !! 6.7 מיליארד שקל בשנה רווחים מעמלות

עכשיו אתם מבינים איך מנכ"ל בנק הפועלים משתכר 700 אלף שקל בחודש או 8.5 מיליון שקל בשנה ?

כתבה על השכר של ציון קינן מנכ"ל בנק הפועלים

העמותה לצמצום פערים, שקמה לתקן עוולות חברתיות בישראל, בחנה לאחרונה לאור פניות צרכנים רבים את סוגיית עמלת הערבות הבנקאית שמשלמים לקוחות פרטיים ועסקים קטנים, ואשר מגובה בפיקדון שקלי בבנק של הלקוח

לאיזה מסקנות נחרצות הגענו בהנהלת העמותה ?

1.לקוח שבוי – לקוח הבנק שמקבל את השירות מהבנק הופך לקוח שבוי, כיוון שאת הערבות ניתן לקבל רק בבנק שלו ולא בבנק אחר; שאת כיוון שכנגד הערבות הלקוח משעבד פיקדון כספי אשר "נצבע" במחשבי הבנק, ולא ניתן למושכו, אלא אם ניתנת הוראה לשחרור הפיקדון במסגרת ההתניה של הערבות

2.הבטחת הערבות בפיקדון – כנגד הערבות הכסף נעול בפיקדון, דהיינו, אין אפשרות למשוך את הכסף; גרוע מכך, לא ניתן גם להשקיעו באפיקים מניבים כגון ניירות ערך, אלא אך ורק בפיקדונות בנקאיים שהריבית עבורם היא תמיד נחותה, ובעת הזאת אפסית

3.מהות השירות –הערבות היא בסופו של דבר מסמך נוטריוני שהבנק מוציא לצד ג'. זהו בעצם שירות שניתן ללקוח הבנק, והעמלה הנגבית בעבורו צריכה להיות בהתאם לזאת בעבור שירות ללקוח, כמו שירות שלקוח הבנק יכול לקבל מעו"ד נוטריוני לגבי מסמך משפטי. התעריף שגובה נוטריון על הכנת מסמך כעין זה כיום אינו עולה על 200 שקל. אין שום הצדקה לגבייה של אחוז מהערבות כעמלה.

מסקנתנו החד-משמעית היא, שעמלת הערבות הבנקאית יקרה מאוד ויש להכניסה לפיקוח ולקבעה בשיעור אחיד, ולא כנגזרת של סכום הערבות. בנוסף, יש לאפשר ללקוח להשקיע את כספו באפיקים שאינם מוגבלים רק לפיקדונות בנקאיים בעלי ריבית נחותה ואפסית.

יש לציין שבשנת 2007 בנק לאומי גבה 180 שקל בעבור דמי טיפול באשראי וערבות (מצורף מסמך) וזה צריך להיות קנה מידה לגביית העמלה בתוספת מדד המחירים לצרכן מאז

חדווה בר

חדווה בר המפקחת על הבנקים

בנק ישראל צריך לזכור את הדבר הבא

יש לאזן בחרדת קודש בין הצורך לשמור על יציבות הבנקים לבין הצורך לתת את ההגנה הראויה לצרכן .הבנקים לא כפופים לשום רגולטור כמו הרשות להגנת הצרכן ,וכך הצרכנים נותרים ללא הגנה ורק ארגוניים חברתיים כמו העמותה לצמצום פערים או קבוצת צדק פיננסי שלאחרונה מגבירה את ההתערבות שלה לצד העמותה בכל הנוגע לאשראי צרכני , הכנסת תחרות לבנקים על ידי גופים חוץ בנקים , לחץ להוצאת  חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ועוד שורה של צעדים להגדלת התחרותיות

עד אז בנק ישראל צריך התערב לטובת הצרכן במקרים קיצוניים שבהם האוכלוסיות המוחלשות כמו זוגות צעירים שקונים דירה ,נותרים ללא הגנה מספקת של הרגולטור


העמותה לצמצום פערים מתכוונת לפנות לבנק ישראל במטרה שיכניס את העמלה לפיקוח כדי שגובה העמלה לא יעלה  על סכום של 200 ש"ח

במידה ותוך 60 יום בנק ישראל יתחמק מלהטיל פיקוח נפתח במאבק ציבורי כולל הגשת עתירה לבג"ץ


הצטרפו לדף העמותה לצמצום פערים -הקול החברתי בפייסבוק

אם מישהו ממכם שילם ערבות בנקאית גבוהה נשמח אם תשלחו את תדפיס הבנק למייל הבא

ymoalmy@gmail.com

דף העמותה בפייסבוק

שתפו את הכתבה ונשמח לתגובותיכם

יורם מועלמי

יו"ר העמותה לצמצום פערים חברתיים